"אפשרות ממשית לתרופה לאוטיזם": פריצת הדרך ישראלית בחקר ההפרעה

מחקר שנערך באוניבסיטה העברית מצא קשר בין רמות תחמוצת הפחמן במוח לבין התנהגויות לא רצויות בקרב אוטיסטים. בניסוי בעכברי מעבדה הצליחו החוקרים להפחית חרדות והתנהגויות רפטטיביות ולהגביר חברותיות

אליאב בטיטו צילום: בועז רובין
מחקר ישראלי מצא קשר בין רמות תחמוצת הפחמן במוח לבין אוטיזם (
מחקר ישראלי מצא קשר בין רמות תחמוצת הפחמן במוח לבין אוטיזם ( | צילום: איגור פרברוב

במחקר שנערך בעכברים, הורדו רמות התחמוצת במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם. כתצואה מכך, האינדיקטורים וההתנהגות האוטיסטית ירדו בהתאמה. ד״ר עמל הוא הראשון בעולם אשר מפצח את המנגנון החדש הזה באוטיזם.

כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כך לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר בארה"ב.

ד״ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו ד״ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה. "מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במח במודלים אוטיסטים במעבדה, גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו ״חברתיים״ יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותם והם התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו גם שהם פחות חרדתיים. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר ד"ר עמל.

"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה", סיכם ד"ר עמל, והוסיף: "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".

תגיות:
האוניברסיטה העברית
/
אוטיזם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף