רבים יגידו שערך הספרים יורד עם השנים, והמדיה הדיגיטלית היא התחליף. שבוע הספר, שזה שנים נמשך יותר משבוע, חל בימים אלה ומבחינתנו הוא עוד חג ישראלי, וכמיטב המסורת עם החג מגיע גם ה... אוכל. זו הזדמנות מצוינת להאיר בזרקור את ספרי הילדים בנושא.
המטרה בספרי ילדים, לרוב, היא להעביר מסר או ערך: עזרה הדדית, קבלת השונה, זהירות ובטיחות וגם התמודדות עם מצבים חדשים כמו לידת אח או אחות, מעבר דירה ועוד. עשרות רבות מספרי הילדים עוסקים באוכל ובתזונה, בלי לכלול ספרי בישול לילדים, כשהמטרה של אלה במקרים רבים היא שיפור התפריט באמצעות הנעה לפעולה.
יש ספרים המספקים מידע בסיסי. למשל, ויטמינים שנמצאים בפירות וירקות מסייעים למערכת החיסון; חלקם מתארים חוויית אכילה והנאה מהאוכל; יש שהמסר שלהם הוא גיוון התפריט; אחרים משלבים הומור, והמתוחכמים מעבירים גם מסרים להורים. כך או אחרת, תמיד לצד הטקסט, נזכה לאיורים צבעוניים ומרהיבים.
כאמור, יש מספר גדול של ספרים בנושא - ולא את כולם קראנו. בחרנו להציג שני ספרים, לא חדשים. ספרים המומלצים לקריאה לילדי הגן ולתלמידי ראשית הקריאה.
סלט־טוב־טרי
מאת: מיריק שניר, איורים: כרמית גלעדי־פולארד, הוצאת הקיבוץ המאוחד
יש להניח שאתם מכירים ילדים שאוכלים “רק 6־5 דברים: פסטה, פיצה, שניצל, צ'יפס, קטשופ, קטשופ ועוד קצת קטשופ". אחד הספרים שמעודדים התנסות במזונות חדשים הוא “סלט־טוב־טרי", כשהדמות המובילה את העלילה היא סבתא. התכנים מוגשים בצורה פשוטה הן מבחינת השפה והן מבחינת העלילה והמתכון העובר כחוט השני לאורכה.
“סבתא נחמה יושבת בבית רוצה קצת סלט עם מעט שמן זית. עורכת צלחת בשקט בנחת, לפתע הדלת ברעש נפתחת"... אל הבית מגיעים אורחים אהובים (יותר או פחות), הסבתא מציעה לכל אחד מהם מהסלט שהיא מכינה. אף אחד לא מסרב: “למה לא? קצת סלט זה בריא". במהלך ההכנה מסתבר כי כל אחד מהנוכחים לא אוהב ירק אחר בסלט.
סבתא נחמה נתקלת באתגר המוכר לרבים מההורים, ומתמודדת איתו בחוכמה ובחן רב. היא מתעלמת מטענות אורחיה ומכינה את הסלט כמו שהתכוונה להכין מלכתחילה עם כל מרכיביו (מלפפון, עגבנייה, שום, חסה, בצל, שמן זית ולימון).
בסיום החיתוך והתיבול, ולמרבה ההפתעה, הסבתא החביבה לא מציעה את הסלט לאורחים המכובדים, ואף לא דוחקת בהם לנסות לטעום, אלא מתחילה לאכול בעצמה ולבד. ואז... כל אחד מהנוכחים בתורו: “אפשר לנסות?", “אני יכולה?".
ואכן, בכל הנוגע לאוכל - אין להתווכח, לכפות, לשדל, להתחנן, לתגמל או להעניש. קשה עד בלתי אפשרי להכריח ילד לאכול מזון מסוים, אך לא צריך לחפש לו תחליפים מיידיים. היכנעות לדרישות הילד אינה מונעת מאבק, אלא דוחה אותו.
לזכותה של שניר יש לציין כי ההתמודדות עם אלה שלא מוכנים לטעום או לאכול אינה מוצגת כבעיה, ואינה מובאת כתופעה המאפיינת ילדים אף שבספר ילדים עסקינן. נהפוך הוא, רוב הדמויות - ארבע מתוך שש - הן מבוגרים שאינם אוכלים ירק זה או אחר. ובסוף כולם מודים: “סבתא נחמה, סלט מלכים! סלט טעים, מתאים מאוד! אם שוב נבוא, תכיני עוד?".
בתום הקריאה יש סיכוי, אף אם לא בפעם הראשונה, שהילדים יתנסו בירקות חדשים. מחקרים מעידים על כך שלקבלת מזון חדש נדרשים לעתים 10־15 ניסיונות, ובאופן כללי שינוי התנהגות אכילה לא רצויה נעשה בהדרגה.
והנה מספר עקרונות שיסייעו בקבלת מזון חדש: היכרות ויזואלית: כשהילד טועם את המזון החדש בפעם הראשונה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא רואה אותו. כדאי ש"ייתקל" בו קודם מספר פעמים בקניות, במקרר בבית או בצלחת של הוריו. מנות קטנות: הגשה של 3־2 גרעיני תירס בודדים, למשל, במקום 3־2 כפות או קלח.
בתחילת הארוחה: את הטעימה של המזון החדש רצוי להציע בתחילת הארוחה, כשהתיאבון גדול יחסית. הגשה מגוונת: כדאי להגיש במספר צורות שונות את אותו הדבר. למשל, גבינה צהובה: פרוסות, קוביות, מגורדת, מומסת ועוד. להגיש עם מזון אהוב: זיתים, לדוגמה, להציע בפעם הראשונה ב"פיצה־פיתה" או בטוסט ובהתחלה רק רבע זית...
בזמן עייפות או התרגשות - לוותר: אם הילד לא במצב רוח מתאים, מומלץ לא לנסות. להתחיל בגיל צעיר: ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר - המשימה תהיה קלה יותר בהמשך. בצוותא 1: בארוחה בחברת בני משפחה וחברים המשמשים כמודל לחיקוי הסיכוי גדול יותר להתנסות במזונות חדשים.
בצוותא 2: הדרך האחרונה שיכולה להיות גם הראשונה, הכנת המנה עם הילדים: ערבוב, חיתוך (תלוי בגיל), תיבול ו... קישוט. כאן נדרשים מלבד מוטיבציה וסבלנות של ההורים, גם זמן ואנרגיה. יחד עם זאת, זוהי אחת הדרכים היעילות והמהנות יותר. התמדה היא סוד ההצלחה בתחומים רבים. וגם כאן נזכור שהצלחה חלקית היא הצלחה. גם עריכת השולחן ופינויו הם דרך לחבב את המטבח על הילדים ולזכות בערכים מוספים, מה שמביא להמלצה על הספר השני.
הצלחת שמתחת
מאת: מאיר שלו, איורים: יוסי אבולעפיה, הוצאת עם עובד
יום אחד, כשאפרת פתחה את המגירה של הצלחות, היא שמעה מתוכה לחישה. מישהו אמר: “אותי... אותי... תיקחי אותי בבקשה...". “מי זה מדבר?", שאלה אפרת. “זאת אני," אמר הקול, “הצלחת שהכי למטה, הצלחת שמתחת, המסכנה והמקופחת, תיקחי אותי בבקשה אל השולחן... תמיד לוקחים את הצלחות שלמעלה ואני נשארת כאן".
איזו ילדה רגישה, וכמה טבעי וברור שהיא עורכת את השולחן. “תיכף היא פרשה מפה, הניחה מזלגות, שמה סכינים, כוסות ומפיות". ובדרך אגב, לומדים גם שמות של כלי מטבח כמו מצקת, פומפייה, קולפן וגם תרווד והופכן.
לנוכחות ולפעילות של ילדים במטבח יתרונות רבים, החל מבחירת המתכון, קניית הרכיבים ואחר כך במטבח בעיסוק בצוותא בערבוב, חיתוך, תיבול, קישוט ו... הגשה. זו אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לחשיפת ילדים למזונות חדשים. פרט לכך זו הזדמנות לעידוד היצירתיות של הילדים ולתרגול בסדר וארגון - לקראת הבישול, במהלכו ועם סיומו - ניקוי סביבת העבודה, עריכת שולחן ופינויו בתום הארוחה.
כאמור, פעילות במטבח דורשת משאבי זמן, אנרגיה וסבלנות של ההורים, אבל היא מומלצת במיוחד ולקראת חופשת הקיץ, כשיש יותר זמן, זו פעילות משותפת להורים ולילדים שכרוכה בהוצאה כספית נמוכה יחסית לפעילויות קיץ.