1.5 מיליארד אנשים בעולם סובלים מירידה מסוימת בשמיעה, כאשר עד שנת 2050 צופים בארגון הבריאות העולמי מספר זה יגדל לכ-2.5 מיליארד. אחד מהגורמים החיצוניים שיש להם קשר ישיר לירידה בשמיעה הוא חשיפה לרעשים. מדובר בחשיפה לרעשים באופן יומיומי או חשיפה לרעש חזק ופתאומי, שעשוי לפגוע בשמיעה. כמו כן, חשיפה לרעש חזק עלולה לגרום לתחושת צלצולים, רעש באוזניים או טנטון.
מאז תחילת המלחמה אנו חשופים לרעשים חזקים כמו אזעקות, פגיעות כיפת ברזל בטילים אשר יורטו וכדומה. עוצמת הרעש אליה אנו חשופים תלויה באזור בו אנו נמצאים, מידת הקירבה למוקד הרעש והמיקום בו אנחנו מצויים – בתוך מבנה בשטח פתוח, בממ"ד או במקלט. לצד חשיפת האוכלוסייה האזרחית לרעשים חזקים בתקופת מלחמה, חיילים שלוחמים בחזית חשופים בתקופה זו פי כמה וכמה לרעשי פיצוצים, ירי וכדומה ולכן נמצאים בסיכון גבוה בהרבה ששמיעתם תיפגע.
מדוע השמיעה נפגעת?
הסיבות העיקריות לירידה בשמיעה הן:
פגיעה עצבית – הפגיעה היא בעצב השמיעה או באוזן הפנימית.
פגיעה הולכתית – בשל פגיעה באוזן החיצונית או/ו התיכונה נפגעת העברת גלי הקול אל האוזן הפנימית..
פגיעה מורכבת בכמה חלקים של האוזן, מה שמכונה פגיעה מעורבת.
כיצד תזהו שהשמיעה נפגעה?
- אם אתם מתקשים לזהות צלילים שעד כה זיהיתם בקלות
- אתם שומעים צפצופים או רעש עמום.
- אתם חשים לחץ בתוך האוזן.
- אתם מגבירים את הטלוויזיה הרבה יותר מבעבר על מנת לשמוע טוב.
- אתם מתקשים לשמוע כשיש רעשי רקע.
- מתקשים לשמוע שיחה בטלפון.
האתגרים של כבדי שמיעה בעת מלחמה:
1. לא תמיד מזהים אזעקה ולכן חשוב שיהיו אנשים קרובים שידאגו לעדכן בעת אזעקה. או אמצעים טכנולוגיים הקיימים היום כדי להנגיש את ההתראות.
2. בעקבות המצב הביטחוני עברו מוסדות חינוך רבים ללמידה בזום, המייצרת אתגרים רבים לכבדי שמיעה. הרעש הסביבתי, איכות השמע מהרמקולים של המחשב וחומרת ירידת השמיעה הם חלק מהגורמים היכולים להקשות על האזנה טובה וברורה לצורך למידה. לכבדי שמיעה מומלץ לוודא כי המצלמה פתוחה אצל משתתפי הפגישה כך שיתאפשר לראות את הדוברים וכי המשתתפים הנוספים בפגישה מדברים עד כמה שאפשר אחד אחד וממקום שקט. תנאים אלו יאפשרו הבנת דיבור מיטבית. כמו כן יש לבדוק כי:
- המכשירים טעונים או עם סוללות פעילות. לוודא שהמטען תקין או שיש סוללות זמינות.
- האוזניות/ פילטרים נקיים. לוודא שיש פילטרים להחלפה
- בהירות המסך טובה על מנת לראות את פני הדוברים השונים במהלך יום הלימודים באופן ברור (להקלה בקריאת שפתיים וברמזים ויזואליים נוספים).
- בשימוש בתוכנות כמו zoom או google meet בחרו בהגדרות תצוגה בהן תמונת הדובר מוגדלת, כך שניתן יהיה לראות את פניו ואת תנועות שפתיו בבירור.
- נסו לשבת בחדר שקט ככל הניתן בעת התחברות לשיעור או פגישה בזום.
כיצד מונעים פגיעה מרעש עוצמתי?
- דאגו לרכוש אטמים המיועדים למניעת רעשים פתאומיים חזקים. רצוי לרכוש אטמים שמותאמים לאוזניים שלכם.
- עבור תינוקות/ פעוטות – ניתן להשתמש באוזניות ייעודיות להגנה מפני רעש.
- אם אתם מתגוררים באזור שספג עד היום מטחים רבים, מומלץ שהאטמים יהיו תמיד בהישג ידכם.
- לחיילים מומלץ להשתמש באטמים הללו באופן קבוע כשהם בשטח או בקרבתו.
- הימנעו עד כמה שניתן משהייה בחוץ בימים מרובי אזעקות ויירוטים.
דרכי טיפול
הכל תלוי בסיבה שבגינה נגרמה הירידה בשמיעה. אם חוויתם ירידה פתאומית בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש, חשוב להגיע בהקדם לבדיקת רופא ולקבל הפניה לבדיקת שמיעה. אם מדובר בירידה הולכתית בשמיעה, לרוב ניתן לטפל בה בעזרת רופא אף, אוזן גרון, אולם כשמדובר בירידה עצבית-תחושתית בשמיעה, בחלק מהמקרים הנזק בלתי הפיך וניתן לשיקום בעזרת מכשירי שמיעה.
לסיכום, בכל מקרה של חשש לירידה בשמיעה מומלץ לפנות לרופא א.א.ג ובמידת הצורך הרופא יפנה אתכם לבדיקת שמיעה במכון שמיעה.
כתב את המאמר אריק שטיינר, מנכ"ל רשת שטיינר מכשירי שמיעה מבית סונובה