מה הקשר בין סטרס למצב העור וכיצד אפשר להימנע מנזקים? התקופה הנוכחית מביאה עמה לחץ עמוק וחזק שלא פוסח על אף ישראלי. יותר ויותר מחקרים דרמוטולוגיים, פסיכולוגיים ואימונולוגיים, במיוחד בעשור האחרון, תומכים בקשר בין מתח נפשי, ״סטרס״, לבין מחלות עור שונות והעדויות לכך הולכות ומתרבות.
חשוב לציין שקשה מאוד להוכיח השפעה ישירה של מתח נפשי על מצבים רפואיים בכלל ובעיות עור בפרט, בין השאר כי קשה לכמת ולהעריך את מידת המתח הנפשי ממנו סובל מטופל ובנוסף, מרבית מחלות העור הנפוצות הן מחלות מולטיפקטוריאליות – כלומר מושפעות מגורמים שונים ומגוונים ומהשילוב בין הגנטיקה לבין הסביבה.
עם זאת, בפרקטיקה הקלינית אנחנו נתקלים על בסיס יומי במטופלים הסובלים מהתפרצות מחלת עור חדשה או החמרה של מחלת עור קיימת ומדווחים שזו הופיעה סביב סטרס נפשי רב ולא טרם לכך. לא פעם, מטופלים ומטופלות הסובלים ממחלת עור כרונית מספרים כי הגורם המשפיע ביותר על מצבם הוא המתח הנפשי.
אילו מחלות עור יכולות להיות מושפעות מסטרס נפשי?
מדובר במחלות עור רבות, אך הנפוצות והמוכרות מביניהן כוללת אקנה, רוזציאה המתבטאת באדמומיות בפנים, פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס או ״אקזמה״, הרפס, אורטיקריה או בעברית ״סרפדת״, וכן מצבים שונים המובילים לאובדן שיער כגון אלופציה אראטה. חשוב לזכור שרבות מבעיות העור האלו גורמות בעצמן לסבל ומתח נפשי רב עבור המטופל או המטופלת וכך נוצר מעגל סגור והרסני בו מחלת העור והמצב הנפשי מזינים ומחמירים זה את זו ומובילים להידרדרות במצב הרפואי.
באילו מנגנונים יכול סטרס נפשי לפגוע בעור?
מחקרים שונים הצביעו על מספר מנגנונים בהם מתח נפשי יכול להשפיע על העור. באקנה למשל, מספר מחקרים העלו את ההשערה כי שינויים הורמונליים במצבי מתח נפשי, כמו למשל עלייה בהורמון הקורטיזול, עשויים להחמיר אקנה על ידי הגברת ייצור הסבום בבלוטות החלב בעור והגברת התהליך הדלקתי המוביל למחלה.
מחקר מאוניברסיטת סטנפורד ומחקרים דומים הראו למשל כי קיימת החמרה באקנה בזמן תקופות בחינות שבה כמובן רמות הסטרס מוגברות. אנחנו נתקלים בכך גם בישראל כמובן.
ברוזציאה, מחלת עור המתבטאת באדמומיות דמוית הסמקה בעור הפנים, מחקר שהתפרסם ב-2017 בכתב עת מוביל בתחום העור, מצא כי מתח פסיכולוגי יכול להחמיר את תסמיני המחלה. החוקרים הראו כי מתח נפשי מוביל לעלייה בשחרור של חומרים הנקראים נוירופפטידים אשר גורמים להרחבת כלי הדם בעור ולהגברת התהליך הדלקתי בעור - מה שמחמיר את האדמומיות והדלקת המאפיינים את המחלה.
במגגנון אחר, נמצא כי סטרס נפשי מוביל לפגיעה בתפקודו של העור כמחסום לעולם החיצוני. השכבה החיצונית של העור מאבדת את האטימות שלה ואת היכולת שלה למנוע חדירה של אלרגנים ורעלנים של חיידקים.
במנגנון זה לחץ נפשי יכול להחמיר דלקת עור אטופית, או ״אקזמה״.
בנוסף, מתח יכול להשפיע משמעותית על מראה העור והבריאות שלו, בעיקר עלי ידי השפעה על האלסטיות ועל לחות העור. רמות קורטיזול גבוהות, עליהן שוחחנו כבר קודם, יכולות לעודד פירוק קולגן ואלסטין בעור – חלבונים משמעותיים לתחזוקה של גמישות ואלסטיות העור ושהירידה ברמתן מובילה להפחתת אלסטיות העור וקלינית להופעת קמטים, הדגשת קווי העור ולעור רפוי ומדולדל. במקביל ההשפעה של מתח על מחסום העור יכולה להשפיע על היכולת שלו לשמור על לחות וכמות נוזלים נאותה ולהוביל לעור קשה, קשקשי וחסר ברק.
מה ניתן לעשות?
חשוב להדגיש שלמרות ההשפעה של הסטרס על מחלת העור והמעגל המעצים הנוצר בין השתיים, יש דרכים רבות לשיפור ואף ריפוי הבעיה הרפואית. הטיפול וההתמודדות נחלקים לשלושה חלקים עיקריים: הראשון, טיפול ממוקד בבעיית העור הקיימת. טיפולים אלו כוללים משחות טיפוליות, טיפולי פוטותרפיה, תרופות הנלקחות בבליעה או בזריקה וכן טיפולים ביולוגיים מתקדמים, כאשר לכל מחלה הטיפול הייעודי והנכון עבורה.
כיום ישנם כלים מתקדמים וטכנולוגיות חדשניות שעוזרות לטפל במצבי עור מגוונים. בעזרת טיפולי לייזר, טיפול במחטים וגלי רדיו, טיפול פוטודימני וכן הזרקות ממוקדות אנחנו יכולים להציע פתרונות מצוינים לבעיות עור הגורמות בעצמן לדחק נפשי רב כמו אקנה קשה או רוזציאה משמעותית וכן לשפר משמעותית את מצב העור הפגוע לרבות טיפול בקמטים, עור נפול, קפלי עור ונזקי עור נוספים.
החלק השני הוא שינויים בשגרת חיינו מבחינת הטיפול והטיפוח של העור לרבות התאמות תזונתיות, שימוש בקרם לחות, הצטיידות בשמפו מותאם והימנעות מתכשירים והרגלים היכולים להחמיר את בריאות העור או מחלת עור קיימת. לבסוף, חשוב להתייחס גם למצב הנפשי עצמו. בין אם על ידי טכניקות שונות לניהול מתח ובין אם בעזרת ייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי וכן מרפאות פסיכו-דרמטולוגיה.
הכותב הינו רופא מומחה לרפואת עור ומין ומטפל ברפואה אסתטית ב"אסתטיקה ד"ר לוינגר"