המצב הביטחוני מדיר שינה מעיניכם? אתם לא לבד: נתוני קופות החולים ובתי המרקחת בישראל מגלים עליה ניכרת בצריכת תרופות לשינה, תחת מרשם רופא או בתחליפים אלטרנטיביים. המומחים מזהירים שהעלייה הזו מגבירה את הסיכון להתמכרות ולפגיעה במנגנון השינה התקין.
בדרך לעימות בקבינט? בן גביר יקרא להישארות נרחבת ברצועה
מחלטרים כטרוריסטים: יש להעלים את אונר"א ביום שאחרי המלחמה
אנחנו מבלים שליש מחיינו בשינה החשובה לא רק למניעת עייפות ולתפקוד בערנות במהלך היום, אלא גם למגוון עצום של תהליכים רפואיים המתרחשים דווקא בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה כבר הוכח כמקצר חיים ומגביר את הסיכון למחלות כרוניות ובהן יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת והשמנה.
המצב הבטחוני והמדיני מאז השבעה באוקטובר, הוביל לעליה בפניות מטופלים בתלונה על תחושות פחד וחרדה. בתחילת השבוע פרסמנו את המספרים שמראים שיא של פניות למוקדי ער"ן בתלונות על מצוקה נפשית: בשלושת החודשים האחרונים נרשמו קרוב למאה אלף קריאות מצוקה אודות תחושת בדידות, דיכאון, חרדה, מחשבות אובדנות, וגם הפרעות שינה המתלוות אליהן.
מנתוני קופת חולים מאוחדת הנחשפים כאן לראשונה, בחודש הראשון ללחימה נצפתה עליה של 170% במספר המטופלים שלראשונה החלו טיפול בכדורי שינה והרגעה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחודש השני, מה-7 בנובמבר, נראתה ירידה של כ-50% במטופלים שהחלו טיפול בתרופות נוגדות חרדה, לעומת עליה של כ-20% עליה במספר המטופלים שהחלו לראשונה שימוש בכדורי שינה, בהשוואה לחודש הראשון ללחימה.
עיקר העליה נרשמה בתרופות השינה זודורם, בונדורמין ואמביין. גם מנתוני קופת החולים לאומית נצפתה העליה בשימוש בתרופות: בהשוואה לחודשים שלפני מלחמת חרבות ברזל, נצפתה בשלושת חודשי המלחמה עליה של 17% בניפוקי תרופות מרשם לשינה וחרדה.
"אנחנו עדים לעליה גדולה בצריכה של תרופות שינה בתקופה הזו וזה מובן וצפוי" אומרת טל לבנה, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מערך בריאות הנפש של מאוחדת במחוז ירושלים, "הפגיעה בשינה מאפיינת מאוד התמודדות עם חרדה, טראומה ודיכאון. מטופלים רבים סובלים מהפרעות שינה מסוגים שונים בקרב גילאים שונים. אצל ילדים ישנם בעיקר קשיי הירדמות וקשיי פרידה מההורים סביב השינה, ובקרב מבוגרים אנחנו רואים קושי בהירדמות, יקיצות מרובות. רבים גם מדווחים שהשינה שלהם 'לא טובה', מין תחושה שישנת ועדיין אתה עייף והרגע הוא הרבה פעמים פסיכולוגי".
"הציבור בישראל מאז השבעה באוקטובר שרוי בחששות וחרדות מהמצב הבטחוני ולכן רואים גם באזור ירושלים עליה בצריכת תרופות שינה" מאשר ד"ר עמית לוטן, מנהל מחלקת פסיכיאטריה בהדסה, "עם זאת גם הצפייה הממושכת בחדשות בטלוויזיה ובמסכי הסלולרי, מעבר להגברת החרדה גם פוגעת בהפרשת הורמון השינה שלנו מלטונין, וכשהוא אינו מופרש או שמתחיל להיות מופרש מאוחר, קשה לנו להירדם".
צריכה מוגברת של תרופות לשינה ניכרת גם בצפון הארץ: "אנחנו רואים עליה משמעותית בתלונות של מטופלים על פגיעה בשינה ובאיכותה" מציינת ד"ר עינת מדר, מומחית לרפואה פנימית ופסיכיאטריה מהמרכז הרפואי העמק, "המצב הבטחוני שאנחנו מצויים בו גורם לעליה במפלס החרדה שמשפיעה באופן ישיר על ההירדמות ואיכות השינה. כדאי לדעת שהפרעת שינה יכולה להוות גם תסמין ראשון להפרעה נפשית אחרת כמו דיכאון, חרדה, או פוסט טראומה, וחוסר שינה כשלעצמו גורם למצב רוח ירוד וקשיי תפקוד משמעותיים".
שימוש בתרופות שינה טומן בחובו סיכונים, בפרט כשהוא מתבצע לאורך זמן: "טיפול בכדורי שינה פוגע באיכות השינה, עלול לגרום לעייפות במהלך היום שלמחרת, בלבול, איבוד זיכרון לטווח קצר, וסיכון גבוה לתאונות. שימוש ממושך בכדורי שינה מסוג בנזודיאזפינים כמו נוקטורנו, זורום ואמביין, עלול גם לגרום להתמכרות תלות ותסמיני גמילה וצורך בעליית המינון" מסבירה ד"ר אולגה בריימן טקץ', מנהלת הרוקחות הקלינית במאוחדת, "ככל שהטיפול ממושך יותר, הגמילה קשה יותר ועלולה להתלוות בתסמיני גמילה".
תרופות שינה בשימוש ממושך גורמות לסכנות נוספות גם בגיל המבוגר: "אצל קשישים שימוש תכוף ובמינונים גבוהים עלול לגרום גם לירידה קוגניטיבית ונפילות חוזרות" מוסיפה ד"ר מדר, "גם אם הרופא המליץ לכם על תרופות שינה, מומלץ ליטול אותם לכמה ימים קצובים ולבדוק האם התרופה עונה על הדרישה, האם השינה בשיפור, האם לאחר השינה מרגישים רעננות והקלה. לפני נטיחלת תרופה מומלץ להציף את הבעיה בפני איש מקצוע כדי להבין את שורש הבעיה ולא לטפל רק בסימפטום".