כבר מעל אלפיים שנה שמסיימי בתי הספר לרפואה בעולם נשבעים את שבועת היפוקרטס. הנוסח אמנם עודכן משך השנים, אבל ליבתו נותרה איתנה: הרופאים נשבעים להציל, לרפא ולטעת תקווה בליבות המטופלים. אלא שברצועת עזה, היקום המקביל והאכזרי מאפשר לא רק את יצירתו של מרכז טרור רצחני, אלא גם את המשך שתיקתם של הרופאים המקומיים.
הם היו שם עוד הרבה לפני השבת השחורה, כשפעילות טרור ענפה ואכזרית התפתחה לממדים מפלצתיים. הם היו שם לפני 135 ימים כשהחטופים הישראלים הפצועים נגררו אל המנהרות שתחת מחלקות האשפוז, והם היו שם בכל ארבעת החודשים בהם בקומות התחתונות מענים, מרעיבים ומתאכזרים לקשישים, ילדים, אימהות וצעירים. הם היו שם, הם ידעו, הם שתקו.
פעילות צה"ל בביה"ח נאצר: נמצאו תרופות עם שמות חטופים ישראלים עליהן
חלק מאותם רופאים שנשבעו בליבם את שבועת הרופא ידעו היטב את המתחולל, ובשתיקתם הבלתי נתפסת אישרו את המתחולל במנהרות החמאס תחת מקום עבודתם. בשבועות האחרונים כשצה"ל מגלה לעולם עוד ועוד ממצאים מהמסע האכזרי שהתחולל בעזה התחתית, ובעיקר תחת בתי החולים שהפכו למגן אנושי, מתברר גודל הזוועה: תנאי היגיינה מחפירים, ללא אוורור, כשמחלות זיהומיות מתפשטות, ואלימות פיזית ונפשית פוגעת דקה אחר דקה בחטופים.
ודווקא כשחשבנו שזיק של אנושיות יתגלה שם, במעמקי בתי החולים, מפרסם צה"ל ערמות של אריזות תרופות, סגורות, עליהם שמות המטופלים להם הם מיועדים. הערמות נותרו מיותמות, ובשובם יספרו עוד החטופים שוב ושוב כיצד הותירו אותם שם ברעב, בקור וללא הטיפול הרפואי.
חלק מהחטופים סובלים ממחלות מסכנות חיים, בהן סוכרת בה כל תנודה של רמות הסוכר מעלה או מטה מהווה סכנת חיים, מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות אנדוקריניות, ובעיות רפואיות חדשות שנוצרו עקב תנאי השבי הקשים. קשה להניח שהרופאים בקומות שמעל לא ידעו על המתרחש. לא שמעו את הזעקה. אבל הם העדיפות להמשיך בשתיקתם, ולתת יד לעינוי היומיומי שעובר על החטופים במנהרות האפלות.
לא רק הרופאים העזתיים, שחלקם הוכשרו ממש כאן, בבתי החולים בישראל, ממלאים את פיהם מים: הצלב האדום, אותו ארגון שחרט על דגלו להעניק סיוע הומניטרי רפואי באזורי מלחמה, לא עשה מאומה. גורמים ביטחוניים בישראל כבר הצהירו שישנם נתיבים רבים בהם יכול היה הארגון לסייע להעברת טיפול רפואי לשבועיים, לדחוק ברופאי השתיקה ברצועה לעשות משהו כדי להפחית מסבלם של החטופים. במקום זאת, ארגון ההצלה העולמי העדיף להדוף את הביקורת מישראל בתירוצים שונים ולשתוק.
הרבה לקחים יילמדו מהמלחמה הזו, במישור המדיני, הבטחוני והחברתי. אבל גם הלקח הרפואי צריך שיילמד. על אותה שתיקה של צוותי הרפואה העזתיים לא נוכל לסלוח. לא נוכל לשכוח.