גל של תחלואת מעיים בכל הארץ:  מאות ילדים הופנו בשבועות האחרונים לחדרי המיון עקב התייבשות שנובעת ממחלת ה"גסטרואנטריטיס", דלקת זיהומית של המעיים בעקבות הדבקה בנגיפים וחיידקים הגורמים לבחילות, הקאות שלשולים ואובדן נוזלים. חלק מהילדים אושפזו לקבלת עירוי דרך הווריד.

לבריאות ולפוריות: כל הסיבות לשלב ארטישוק בתזונה שלכם | ד"ר מאיה רוזמן
"מסע הצלה" חוצה ישראל: מחבל חמאס הועבר מהדסה לאסותא אשדוד

"גסטרואנטריטיס חדה" היא אחת המחלות השכיחות ביותר בילדים ופוקדת עשרות אלפי ילדים בישראל כל שנה. מדובר בזיהום של דרכי העיכול, בדרך כלל על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס. במיעוט המקרים מדובר בדיזנטריה, מחלה הנגרמת מהדבקה בחיידקים שיגלה, סלמונלה, אי קולי או קמפילובקטר.
  
הסכנה המרכזית, בעיקר באוכלוסיות סיכון ובהן תינוקות, ילדים וקשישים, היא התייבשות הגורמת להפרעה במאזן המלחים והסוכרים בגוף. התוצאה היא התייבשות, ירידה במצב ההכרה, פגיעה בלב, עד לפרכוסים ובמקרים קיצוניים גם למוות.
 
ההדבקה היא "פקו-אוראלית" כלומר במעבר של נגיפים וחיידקים אל הפה, לרוב לאחר שטיפת ידיים לא מוקפדת בתום ביקור בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון או החלפת חיתולים שאחריה מגע עם מזון. ההדבקה שכיחה גם בקרב ילדים שכוססים ציפורניים. המחלה נמשכת לרוב מספר ימים, בין שלושה לשבעה בממוצע, אך עלולה גם "להימתח" לכדי חודש ואף יותר. משך המחלה תלוי ברמת ההיגיינה הנשמרת, בזן הווירוס, ביכולת החיסונית ובגיל החולה.

כאמור בשבועות האחרונים פנו מאות הורים למרפאות קופות החולים עקב תלונות על תסמיני הגסטרואנטריטיס, בחלק מהמקרים ההקאות המרובות והשלשולים הממושכים העלו חשד להתייבשות והילדים פונו לחדרי המיון לבדיקה ולאשפוז. נתוני משרד הבריאות מצביעים בשבועות האחרונים על עליה בתחלואת ההדבקות בחיידק סלמונלה ממנו דווח על כ-250 מקרי הדבקה, בהשוואה ל-180 מקרי הדבקה בתקופה מקבילה אשתקד. יש לציין כי רק חלק מהמקרים מדווח למשרד הבריאות, כך ששיעור ההדבקות האמיתי גבוה הרבה יותר. הדבקות דווחו גם בחיידק קמפילובקטר, ובנגיפים רוטה וירוס ואדנו ווירוס. באופן מפתיע, החיידק המסוכן יותר בשם שיגלה, גרם לפחות הדבקות השנה, ייתכן בשל שינוי דומיננטיות של אוכלוסיות החיידקים.

סימני המחלה כוללים הקאות או בחילות, חוסר רצון של הילד לשתות ולאכול (בעיקר בשל החשש מתחושות הבחילה וההקאות), ישנוניות יתר, ומיעוט במתן שתן. אצל תינוקות ניתן להבחין בשקיעה של המרפס – אותו איזור קדמי בגולגולת שטרם נסגר ומתחתיו מצוי המוח.
 
מה תוכלו לעשות כדי למנוע את ההידרדרות?
 
1. תמיסת מינרלים
יש לתת תמיסת מינרלים (דוגמת "מינרלי" או "אלקטרורייס"). העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים , שמשפרים את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנים אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל שתקדימו לשתות את התמיסה, כך תפחת חומרת המחלה. נציין כי לא הוכח בספרות הרפואית שהוספת מרכיבים אחרים לתמיסה זו, כמו אבץ או דבש, מביאה לשיפור משמעותי.
 
2. מזון יבש ומלוח
אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח. מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתעודד שתייה וכמו כן המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן. ניתן להוסיף לכלכלה בננה אחת או שתיים ליום, העשירות בסוכר ואשלגן. 
 
3. הקפדה על היגיינה
כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים וכדי לקצר את משך המחלה הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ולפני כל מגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח, לחטא את הידיים באלכוהול, לחטא משטחים אסטרטגיים (שַׁלָּטים, ידיות) באלכוהול ולהחליף מגבות בתכיפות. היגיינה מקסימלית היא המפתח לקיצור משך המחלה ומניעת הידבקות.
 
4. לא לתת תרופה לעצירת השלשול
אין מקום לטפל בתרופות לעצירת שלשול (דוגמת לופרמיד), העלולות להחמיר את המחלה ולגרום להתארכות תקופת השלשולים.
 
5. פרוביוטיקה
ישנה עדות מסוימת בספרות הרפואית לכך שפרוביוטיקה עשויה במקרים מסויימים להפחית את משך השלשולים ועוצמתם, בנוסף למתן תמיסת מינרלים. לפיכך קובעות ההמלצות האחרונות שניתן לנסות הוספת פרוביוטיקה לטיפול, בזנים שהוכחו כיעילים הכוללים את המינים לקטובצילוס וסכארומיצס. עם זאת, לא הוכחה היעלות של פרה-ביוטיקה (Prebiotis).
 
6. אנטיביוטיקה
מרבית מקרי התחלואה הזיהומית במערכת העיכול נגרמת על ידי נגיפים, אין לטפל באנטיביוטיקה, אלא אם כן נמצאה בתרבית צואה צמיחה של החיידק שיגלה. הטיפול המומלץ במקרה כזה הוא באנטיביוטיקה אזניל למשך חמישה ימים או בזריקה צפטריאקסון (רוצפין) אם הילד סובל מהקאות ואינו מסוגל לבלוע תרופה דרך הפה. במקרה של זיהום שנגרם מסלמונלה אין לתת טיפול אנטיביוטי, אלא כאשר קיים חשש להדבקה בילדים הסובלים מחסר חיסוני או בילדים מתחת לגיל שלושה חודשים. במקרה כזה הטיפול הוא בזריקה צפטריאקסון, באנטיביוטיקה מסוג אזניל או ציפרו או ברספרים הניתנים בסירופ.
 
7. המקרים המצריכים טיפול רפואי: 
אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד רפואי, שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הווריד. כאמור, לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.
 
אם מופיעים סימני התייבשות קשה (אי מתן שתן במשך עשר שעות ומעלה, יובש ניכר בחלל הפה, בכי ללא דמעות, הקאות או שלשולים מרובים) - יש להגיע לחדר מיון.
 
על פי ההנחיות האחרונות, במקרה של הקאות ניתן לתת בחדר המיון את התרופה "זופראן". מדובר בתרופה יעילה ביותר ששימשה עד לאחרונה רק למניעת הקאות ובחילות בחולי סרטן אולם בשנים האחרונות היא ניתנת דרך הפה או דרך הוריד גם לילדים הסובלים מהקאות על רקע הדבקה ויראלית.