"ההחלטה האסטרטגית שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושתוצאתה הייתה מתן בלעדיות לחברת 'פייזר' על אספקת חיסונים לקורונה עד סוף מרץ 2021 - וכן העובדה שהנושא כבר סוכם טלפונית עם מנכ"ל החברה - לא דווחו לקבינט הקורונה על ידי ראש הממשלה או כל גורם אחר, למעט שני עדכונים כלליים לגבי המגעים שהתקיימו עם חברות התרופות ולגבי הצורך להמתין לאישור של ה-FDA לחיסון", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
"משכך, אף שקבינט הקורונה היה הגוף שהוסמך לרכז את האסטרטגיה ליציאת ישראל מהמשבר, הוא לא אישר את ההתקשרות עם 'פייזר'", קובע עוד אנגלמן – "ראש הממשלה נפתלי בנט, הקים מנגנון חדש לניהול המשבר וגם קבינט הקורונה בממשלה זו לא עודכן בשתי החלטות משמעותיות שהתקבלו".
אנגלמן מציין, כי מפרוץ מגפת הקורונה בפברואר 2020 ועד למועד סיום הביקורת (אוגוסט 2023) נדרשו ממשלות ישראל, שכיהנו באותה תקופה, לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות להתמודדות מדינת ישראל עם המגפה והשלכותיה.
אנגלמן קובע, כי במבחן התוצאה, ההחלטה שקיבל ראש הממשלה נתניהו להיענות בחיוב להצעת פייזר למתן בלעדיות לחברה עד מרץ 2021 תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים.
עם זאת, המבקר מצא כי למעט שני עדכונים כלליים לגבי המגעים שהתקיימו עם חברות התרופות ולגבי הצורך להמתין לאישור ה-FDA את החיסון, ההחלטה וכן העובדה שהנושא כבר סוכם טלפונית עם מנכ"ל החברה, לא דווחו על ידי ראש או כל גורם אחר לקבינט הקורונה; משכך קבינט הקורונה לא אישר אותן.
אנגלמן סבור, כי לצד התועלות למדינת ישראל, מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים. עוד הוא קובע, כי חיסוני הקורונה שימשו רכיב מרכזי באסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל מהמשבר בשל תרומתם הצפויה להצלת חיי אדם ולמניעת הטלת הגבלות נוספות על חיי תושבי מדינת ישראל.
עוד עלה מהביקורת, כי לא בוצעו במל"ל הליכי הפקת לקחים לאומיים לאחר הגלים הראשון עד השלישי (פברואר 2020 - מרץ 2021).מבקר המדינה ממליץ, כי בעת התרחשות משבר לאומי דוגמת משבר הקורונה, עולה הצורך באסדרה של מנגנון שתפקידו לקבל החלטות ולנקוט צעדים להבטחת מימוש ההחלטות שהתקבלו.
זאת, באמצעות מתן הנחיות ברורות לכל בעלי התפקידים, ביסוס התיאום ביניהם ותרגול תרחישים. בהיעדר מנגנון שכזה - בתקופת משבר הקורונה - כל אחד מראשי הממשלה הקים לעצמו מנגנון חדש לתכלול ולניהול של המשבר, והמנגנון התחלף עם חילופי הממשלות ה-35 וה-36.
המבקר אנגלמן ממליץ, בראייה צופה פני עתיד, כי באירוע לאומי אזרחי, ניהול האירוע יוסדר בהחלטת ממשלה שתאפשר את ניהולו המיטבי ואת קבלת ההחלטות להן השלכות משמעותיות באמצעות האצלת סמכות לוועדת שרים, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה והחלת חובת הסודיות בהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה.
עם זאת, בעת אירוע של משבר לאומי אזרחי, עשויות להתקיים נסיבות חריגות שיצריכו קבלת החלטה בהרכב מצומצם, בין היתר כדי לשמור על סודיות ולאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי, דבר שנעשה באופן דומה בהקמת "קבינט המלחמה" במהלך "מלחמת חרבות ברזל".
על-כן, מומלץ שמשרד ראש הממשלה בשיתוף משרד המשפטים יסדירו את אופן קבלת החלטות בהרכב מצומצם בנסיבות חריגות, תוך עדכון הממשלה בהקדם האפשרי. נוסף על כך, נוכח החשיבות של גוף מתכלל אופרטיבי לניהול משברים במרחב האזרחי, מומלץ שגוף כזה יוקם. מומלץ גם לשקף לציבור את הפעילות של מנגנונים אלה.
ראש הממשלה נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה, הציל חיים רבים והזניק את כלכלת ישראל. כפי שכתב מבקר המדינה: "במבחן התוצאה, ההחלטה שקיבל רה"מ להיענות בחיוב להצעת פייזר למתן בלעדיות לחברה עד מרץ 2021 תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים".
לאורך כל ניהול המגפה עבד רה"מ נתניהו עם שר הבריאות, גורמי המקצוע במשרד הבריאות ובמשרדים הרלוונטיים, וכן התייעץ עם מנהיגים שונים בעולם שהתמודדו עם הפנדמיה.
התרעות פיקוד העורף