מדי שבוע האדם הממוצע בולע כחמישה גרם פלסטיק, כמשקלו של כרטיס אשראי - כך עולה ממחקר אוסטרלי חדש. מקורו של הפלסטיק שאנו צורכים מגיע מחלקיקים זעירים, בגודל של חמישה מילימטרים ופחות, אשר עושים את דרכם למזון שאנו אוכלים, למשקאות שאנו שותים ואפילו לאוויר שאנו נושמים.

המחקר, שנערך באוניברסיטת ניוקאסל ופורסם בכלי תקשורת ברחבי העולם, מצא כי במדינות שונות, בולעים בני אדם ממוצע של כ־2,000 חלקיקי מיקרו־פלסטיק בכל שבוע. החלקיקים הזעירים הללו מגיעים ממגוון מקורות כגון סיבי בד מלאכותיים, חומרים המצויים בחלק ממשחות השיניים, או חלקי פלסטיק גדולים יותר, אשר נזרקו, התכלו עם הזמן והפכו לאבק שאנו בולעים.

אך על פי המחקר, שהוזמן על ידי הקרן העולמית לחיות הבר (WWF), המקור הגדול ביותר למיקרו־פלסטיק הוא מי שתייה, הן מבוקבקים והן מי ברז. עד כ־1,769 חלקיקים כאלה מגיעים משם מדי שבוע אל קיבתו של האדם הממוצע. החוקרים מצאו מיקרו־פלסטיקים כאלה במזונות ובמשקאות נפוצים כגון בירה ומלח.

המחקר מצא גם שקיימים הבדלים מהותיים בצריכת מיקרו־פלסטיק בין מדינות שונות. כך, למשל, האמריקאי וההודי הממוצע, אשר שותה מי ברז, צורך פי שניים יותר פלסטיק מחברו האירופי. עוד נמצא כי אמריקאי אשר צורך מים מינרליים מוסיף למנה השנתית שלו כ־90 אלף חלקיקי פלסטיק.

החלקיקים הללו מוצאים את דרכם גם לים, שם הם נאכלים על ידי דגים וחיות ים אחרות, אחרי שהפכו להיות חלק משרשרת המזון. אין פלא, אם כך, שהמקור השני בגודלו למיקרו־פלסטיק אחרי מים הוא מאכלי ים. לטענת החוקרים, הסיבה לכך היא שפירות ים נאכלים בשלמותם, כולל מערכת העיכול שלהם, אחרי שחיו חיים שלמים במי ים המזוהמים מפלסטיק.

"הסוגיה של מיקרו־פלסטיק היא גלובלית", אמרה קאלה סנאתיראג'ה, ראש צוות החוקרים, לרשת CNN. "אפילו אם מדינות מסוימות יערכו ניקיון יסודי בחצר האחורית שלהן, הן לא יוכלו למנוע ממיקרו־פלסטיק להגיע ממקורות חיצוניים".

מדי שבוע אדם בולע פלסטיק במשקל של כרטיס אשראי

מדי שבוע האדם הממוצע בולע כחמישה גרם פלסטיק, כך עולה ממחקר אוסטרלי חדש. חלקיקים זעירים עושים את דרכם למזון, למשקאות ואפילו לאוויר שאנו נושמים