האמת המרפאת, הכנות (העצמית וגם עם אחרים) כביטוי של אומץ ויכולת התמודדות, הן מאבני היסוד של החשיבה התיאורטית לגבי טיפול שכזה, ולכן מקובל לחשוב על שיפור בכנות כאפקט משמעותי והכרחי.
הממצאים הצביעו על עלייה ברמות המשחקיות והיצירתיות של המטופלים לאורך הטיפול, ולעומת זאת על ירידה במצוקה הפסיכולוגית וכן על ירידה ברמת הכנות. העלייה ברמות המשחקיות והיצירתיות בטיפול פותחת פתח למבט רחב יותר על השינויים החיוביים שטיפול פסיכולוגי מאפשר – לא רק הפחתת סבל. הסבר אפשרי לירידה ברמות הכנות לאורך הטיפול יכול לנבוע דווקא מכך שהיכולת לשקר היא חלק הכרחי בחיים החברתיים ואף מעידה על יצירתיות ואינטליגנציה.
כמו כן, מסתבר שהיכולת להסתיר או ממש לשקר היא מהדברים שרצוי לרכוש במהלך הטיפול הפסיכולוגי. יכולת זו לא מובנת מאליה, נדרשת גם הכרה עמוקה (ולא רק ידיעה אינטלקטואלית) בכך שהתודעה שלנו נפרדת מזו של אנשים אחרים. בנוסף, נדרשת הבנה של האופן שבו אנשים אחרים חושבים, מה הם יודעים, מה אינם יודעים, מה יכול לשכנע אותם ומה יעורר את חשדם או ייתפס כלא־אמין.
"פרויד טען שמטרת הטיפול אינה להפוך תגובה פתולוגית לבלתי אפשרית, אלא לתת לאגו של המטופל מספיק חופש כדי שיוכל לבחור בין אפשרות אחת לאחרת. הטיעון הזה שמטרת הטיפול אינה להפחית או להעלים סימפטומים אלא לאפשר בחירה, יכול להיות מורחב גם לתוצאה לא סימפטומטית של טיפול כמו רמת הכנות", מסכם יונתן לאוס.