בשנים האחרונות גובר השיח סביב הנושא של פוסט-טראומה והלם קרב בקרב הציבור הישראלי. אחת השאלות השכיחות ביותר בנושא היא שאלת הטיפול, האם בכלל יש דרך להקל או לרפא? אין תשובה אחת מוחלטת, אך ישנם ארגונים ועמותות שמנסים לעזור בכל דרך אפשרית.
אחד המקומות הללו הוא "המרכז להכשרות כלבי שירות", אשר מכשיר כלבים לזהות ולטפל בפוסט-טראומתיים, כך שיוכלו לנהל חיי שגרה. אך לא רק המטופלים זוכים להזדמנות נוספת, אלא גם משפחותיהם, אלה שחוו איתם את הסבל מהצד, ולא תמיד יכלו להקל או לעזור.
"התחתנו בשנת 1963, וב-73' אברהם יצא למלחמה. האדם שחזר היה אדם אחר ממה שהכרתי. הוא השתדל ועשה ככל יכולתו, אך זה לא היה אותו דבר", משתפת רותי ברוך, שהגיעה יחד עם בעלה למרכז לפני כשלוש שנים, כשאברהם נחשף לנושא כלבי השירות, בזמן שחקר אפשרויות טיפול שונות. "הוא תלה בהופי כל כך הרבה תקוות, הוא רצה להשתנות. אפילו את השם הוא שינה לכלב, קרא לו הופי בגלל התקווה הגדולה", היא מגלה.
רותי מספרת שהופי צמוד לאברהם 24/7 ומאפשר לה אחרי שנים לדמיין חיים משותפים עם בעלה: "אני אוהבת מוזיקה קלאסית ואופרות, אבל אברהם לא הלך איתי לעולם כי הרעשים עושים לו לא טוב, אך מצד שני הוא תמיד רצה להיות שותף לדברים האלו. היינו אמורים ללכת להופעה, כבר סידרו לנו מקום להופי ליד הבמה, אך אז הגיעה הקורונה".
אברהם ורותי הביאו לעולם ארבעה ילדים, שהתבגרו והקימו משפחות משלהם, אך אפילו ליד משפחתו הקרובה, אברהם לא הצליח להישאר זמן רב בעקבות המצב. "עכשיו הוא יושב איתנו לארוחת שישי, כשביד אחת הוא מחזיק מזלג וביד השנייה מלטף את הופי, אחרת הוא לא יכול לשבת", מגלה לנו רותי שמצטטת את אחת מנכדותיה שאמרה לה "עד שהופי הגיע, סבא לא שם עלינו, עכשיו עם הופי, סבא יכול לתת לנו יחס".
"החיסרון היחיד של הופי, זה שהוא לא יודע לנהוג", מתבדחת רותי, שאומרת כי במשך שנים היא הייתה בתפקיד השומרת של אברהם, "אבל היום הופי עושה את הכל. הוא פינה לי מקום להתחיל להיות אשתו. זה לא קל אחרי יותר מ-40 שנים, אבל יש לנו עוד שנים ארוכות שמחכות לנו להעביר יחד. עכשיו אני יכולה להיות אשתו".
אבל הופי, למרות שהוא צמוד לאברהם שאחראי על הטיפול בו, נקשר גם לרותי: "אני אוהבת אותו, הוא יודע שאצלי הוא יקבל רק ליטופים, כי האכלה וטיולים זה רק אברהם. בלילות, הופי יודע שאסור לו להעיר את אברהם, אז הוא מעיר אותי, כדי שאני אעיר את אברהם שיקח אותו לשירותים. הוא הוסיף לי לחיים מימד שאני אפילו לא יודעת איך לכנות. הוא הוסיף רוגע שלא היה בחיים".
שבועיים לפני שהתפרצה הקורונה, הצליחו אברהם ורותי לצאת לחופשה בארץ, דבר שלא עשו לפני שכלב השירות נכנס לחייהם: "יצאנו לאילת לחמישה ימים, זה היה מדהים. טיילנו, כשהופי צמוד לאברהם ושומר עליו".
התרעות פיקוד העורף