אומנם המודעות לנושא האלרגיות עלתה בשנים האחרונות, אבל עדיין זה לא נמצא מספיק במודעות של מי שעובד במסעדות", אומרת ידידה ויסברג, 36, מנווה דניאל, אלרגית לאגוזים ולדגים. "אנשים לא מבינים את חומרת המצב. את אומרת להם 'בלי', ואז הם נכנסים למטבח ושוכחים. אנשים שאינם אלרגיים - לא יכולים להבין באמת מה הסכנות בכך. לכן המקרה של אושר דרעי לא הפתיע אותי".

ויסברג חוותה בעצמה מקרה שבו נחשפה באכילה בחוץ למזון שמסוכן לבריאותה. "לפני כמה שנים הזמנתי סנדוויץ' במסעדה. על פי התפריט, הסנדוויץ' הכיל אגוזי מלך, ואני ביקשתי שיכינו לי אותו ללא אגוזים", היא מספרת. "אמרו ש'אין בעיה', הביאו את הסנדוויץ', לקחתי ביס, הרגשתי תגובה בגרון וישר הבנתי שיש בזה אגוזים. כשפתחתי את הכריך, ראיתי את האגוזים".

מה עשית?
"ישר זרקתי את זה, התחלתי להקיא. הייתי עם חברה שלי, והיא לקחה אותי למרכז חירום רפואי באפרת. גם בדרך לשם הקאתי כמה פעמים. במרכז הרפואי נתנו לי כדורים נגד אלרגיה".

ידידה ויסברג (צילום: צילום פרטי)

את מרגישה בטוחה כיום לאכול במסעדות?
"מצד אחד אני לא מרגישה בטוחה, מצד שני אני ממשיכה לאכול במסעדות. אני מסתובבת תמיד עם מזרק אפיפן וגם תמיד מוודאת מה יש במנה, למרות שלא תמיד זה עוזר".

אושר דרעי, בת 23, תושבת חצור הגלילית שהייתה אלרגית לחלב, נפטרה לפני כשבוע וחצי לאחר שהזמינה במסעדה בשרית כשרה קינוח, שהיה אמור להיות פרווה, אך בדיעבד התגלה כי הכיל בטעות חלב. דרעי, שלא נשאה עמה באותו הזמן מזרק אפיפן המסייע בעת תגובה אלרגית למזון, חוותה תגובה אלרגית חריפה והגיעה לבית החולים, אך שם לא הצליחו להציל את חייה. על פי תחקיר ראשוני של האירוע, ככל הנראה עובד של המסעדה רכש בטעות קצפת חלבית במקום פרווה. אלא שמתברר שהמקרה הזה שזעזע את הציבור הינו חלק מהמציאות של אנשים אלרגיים. אומנם רוב המקרים לא מסתיימים בצורה טרגית, אך רבים מהאלרגיים מדווחים על חשיפה שלהם למזון אלרגני במסעדות או בבתי קפה בשל חוסר מודעות של עובדי המקום.

אושר דרעי שנפטרה מתגובה אלרגית לחלב (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של אושר)

"המקרה של אושר דרעי הוא טרגדיה נוראית ואסון נורא, והלב באמת נשבר לרסיסים כשרואים את הבחורה הצעירה והיפה הזאת שאיבדה חיים על כלום", אומרת נעמה קציר, יו"ר עמותת יה"ל - העמותה לאלרגיות מזון ואמא לילד בן 15, שאלרגי לבוטנים, לשומשום, לקשיו ולפיסטוק. "אבל האם זה נדיר שאנשים מקבלים תגובות אלרגיות כשהם אוכלים במסעדה? התשובה היא לא".

גם בנה של קציר חווה מקרה כזה על בשרו. "בקיץ האחרון, בין הסגרים, היינו במסעדה באזור הכנרת", מספרת קציר. "הסברנו לאחראי המשמרת על האלרגיות של הבן, אמרנו אילו מנות הוא רוצה - במקרה הזה הוא בחר קבב על האש - וממש אחרי ביס אחד הוא התחיל להרגיש לא טוב".

מה קרה לו?
"הוא התחיל לכחכח בגרון, לשתות הרבה, אמר שהוא מרגיש איזה גוש בגרון, שקשה לו לנשום. כמה שניות אחרי זה כבר הזרקנו לו אפיפן - מה שגרם להקלה מאוד משמעותית - והמשכנו לבית חולים, שם הוא קיבל המשך טיפול והשגחה. אחרי כמה שעות השתחרר. עד היום לא יודעים מה בדיוק היה במנה הזאת, כי לבן שלי יש כמה אלרגיות, אבל אני רק יודעת שמשהו היה שם ללא ספק".

נעמה קציר - שמואלי (צילום: צילום פרטי)

בעלי מסעדות מודעים מספיק לנושא האלרגיות?
"קודם כל, זה לא קורה רק במסעדות. קורה גם שאת מגלה שבמוצרים מסוימים שאת קונה - הסימון בהם לא מדויק, או במקרה של מוצרים מיובאים מחו"ל, לא תמיד תרגום המוצרים תואם את המקור. לגבי מסעדות, יש חוסר מודעות והבנה מה זו אלרגיה למזון ועד כמה התופעה הזו חמורה ומסוכנת. מעבר לכך, גם מסעדה - אפילו אם היא מודעת ומבינה - לא תמיד יכולה להבטיח סטריליות ברמה של 100%".

כיצד אפשר לפתור את הבעיה הזאת?
"יכולות להיות פעולות די בסיסיות כדי להבטיח שמנה מסוימת תהיה נקייה מאותו רכיב שאדם אלרגי אליו: ניקוי ספציפי של המשטח שעליו מכינים את המזון, החלפת הכלים שמכינים איתם, שטיפה במים וסבון של קרש חיתוך. בעיקר צריך להבין שיש מנה אחת ספציפית שדורשת התייחסות מיוחדת. עדיין אין מספיק מודעות לכך. השיח צריך להשתנות מכך ש'חובה על אלרגיים להחזיק מזרק אפיפן' לשיח של הבנה, מודעות לנושא האלרגיות והכלה. אני רוצה שאנשים ידעו קודם כל מה זו תגובה אלרגית, איך מזהים אותה. שיפסיקו להתייחס אלינו כאל המטרידים התורניים ויקבלו זאת ביותר הבנה".

לא עוד לקוח

“היום אני כבר לא אוכלת במסעדות ולא הולכת למלונות", מספרת רויטל גרינברג־קזולה, אמא לילד בן 7 וחצי, שאלרגי לחלב, לשומשום, לאגוזים, לפיסטוקים ולקשיו. "זו התמודדות לא פשוטה, אבל למדנו לחיות עם זה. כשבני היה קטן יותר, חשבתי שאפשר לחיות חיים נורמליים עם האלרגיה כל עוד אני מיידעת את האחראים במסעדה על האלרגיות. אבל לנוכח המקרים שקרו לנו הבנתי שאי אפשר לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמי".

רויטל גרינברג-קזולה (צילום: צילום פרטי)

אילו מקרים קרו לכם?
"למשל ישבנו לפני כשנתיים בבית קפה, והוא לא אכל כלום חוץ ממלפפון. ואז ניגשו אלינו עם הצעה לתת לו סורבה פרווה לגמרי. שאלתי כמה פעמים מה יש בסורבה, ענו שהוא נקי מכל האלרגנים שציינתי. הילד אכל את הסורבה ובתוך דקה הוא הקיא את נשמתו, והיה צריך להשתמש במשאף. זה היה מאוד קרוב להזרקת אפיפן ופינוי לבית חולים".

מה לדעתך צריך להשתנות?
"זה מורכב. אנשים לא מבינים שרמת המודעות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה - לא רק לגבי אנשים אלרגיים, אלא גם לגבי איך להפוך את השטחים לסטריליים בעת הצורך. למשל, אם הכינו בכלי קצפת חלבית, ואחר כך לא ניקו אותו כמו שצריך והכינו בו קצפת פרווה - זה יכול להשפיע. או סכין שחתכו בה חלווה ואחר כך גבינה - מישהו שאלרגי לשומשום עלול להגיב לכך".

זה ריאלי בכלל להקפיד על כך במסעדות ובבתי קפה?
"אני חושבת שזה אפשרי, אם ינקטו בצעדים מאוד ברורים. אם בן אדם אומר שהוא אלרגי, אז מנהל המסעדה צריך להיות יותר קשוב אליו ולא להתייחס אליו כאל עוד לקוח".

בנה של לירז ביטון, בן 8 וחצי, אלרגי לחלב בצורה מסכנת חיים. "בפורים האחרון קנינו צ'יפס מטוגן בדוכן אוכל והתרעתי שהילד אלרגי בצורה מסכנת חיים", מספרת ביטון. "אמרו שבצ'יפס אין שום דבר חלבי. הוא אכל את הצ'יפס שטוגן בתוך צ'יפסר ופיתח תגובה אלרגית קשה מאוד. הגיע אמבולנס, והילד היה מאושפז כמה ימים בטיפול נמרץ. אני בטוחה שבצ'יפסר הזה טיגנו משהו חלבי לפני כן ולא ניקו טוב. או שהרימו את הצ'יפס עם כף לא נקייה, וזה היה מספיק כדי לעורר תגובה. במקרה אחר, כשהוא היה קטן יותר, היינו באירוע באולם אירועים שלא אמור להחזיק בכלל מוצרים חלביים. שמו על צלחות האורחים לבבות משוקולד, אמרו לי שזה פרווה, הילד אכל ופיתח תגובה אלרגית. הזמנו אמבולנס, והוא היה בטיפול נמרץ. כיום כבר למדנו את הלקח והוא לא אוכל בחוץ יותר. יש חוסר מודעות לגבי הנושא הזה, והיום אני כבר לא בוטחת באף אחד".

עוגמת נפש

"אומנם במקרה של צליאקים לא מדובר בסכנת חיים מיידית, אבל מדובר בנזק לגוף, ואצלי זה גם מתבטא בשלשולים והקאות", מספרת אילת אלטמן, בת 29 מרמת גן, חולת צליאק הנמנעת מצריכת גלוטן. "המקרה האחרון היה למשל כשישבתי בבר יין ושאלתי מה אני יכולה בכל זאת להזמין, מה הכי בטוח להזמין. ציינו בפניי שהמטבח לא סטרילי והמליצו על מנה של כרובית על הפלנצ'ה. כשאכלתי את המנה, פתאום נתתי ביס בניוקי שהכיל גלוטן ושבכלל לא היה קשור למנה הזאת ולא היה אמור להימצא בה".

איך הגבת?
"ניגשתי למטבח, והם התנצלו ואמרו שהניוקי לא היה אמור להיות שם, שאלו מה הם יכולים לעשות בשבילי. עברתי לילה של הקאות. למרות שזו לא סכנת חיים, עבורי זו הייתה עוגמת נפש. צריכה להיות אחריות מסוימת של מי שמגיש את האוכל. אכן הייתי מודעת לכך שהמטבח לא סטרילי, אבל סמכתי עליהם מבחינת הרכב המנה".

"השיח צריך להשתנות לאחד של הבנה, מודעות והכלה"

סיפורה הטרגי של אושר דרעי, שנפטרה בעקבות תגובה אלרגית חמורה לחלב, הציף בקרב אלרגיים ובני משפחותיהם את חוויותיהם האישיות לאחר שנחשפו בטעות למזון אלרגני