רגע לפני שהוא מעביר את שרביט הנשיאות ליצחק (בוז’י) הרצוג, הציג הנשיא ראובן ריבלין לאחרונה את הפיגורה החדשה שלו, שעל מנת להגיע אליה הוריד 21 קילו ממשקל גופו בתוך פחות משנה וחצי. מי שעומד מאחורי המהפך, מלבד הנשיא ריבלין עצמו, הוא מאמן הכושר האישי שלו, אל"מ (במיל') ד"ר אבי מויאל, המכהן כיום כראש התמחות ספורט בקריה האקדמית אונו.
“הנשיא הוא אהבתי האחרונה", מצהיר מויאל. “לפני שהגעתי אליו, הכרתי אותו כמו כל עם ישראל. אבל כשהתחלתי לאמן אותו וזכיתי להכיר אותו אישית, ראיתי כמה הלב שלו גדול, כמה הוא רוצה לעשות פעילות גופנית וכמה זה מחולל אצלו שינוי חשוב של שנים. אני לא מדבר לעולם על דיאטה, אלא על שינוי אורח חיים".
איך זה היה לאמן את נשיא המדינה?
“גם כשהיינו אחד מול השני לבד, בארבע עיניים, לא קראתי לו מעולם בשמו הפרטי, אלא רק ‘כבוד הנשיא’ מתוך יראת כבוד. ראיתי משמעת של בן אדם שבכל בוקר בשעה 6:30 היה מוכן לאימון. המשמעת שלו מדהימה. הוא לא ויתר מעולם על אף אימון, ולא משנה מתי הלך לישון בלילה. מהר מאוד קל להבין שמדובר בסוג אחר ומקסים של בן אדם. זה תענוג גדול. הוא עבד בעקביות".
כאות הערכה, הגיע הנשיא לאחרונה גם לטקס השקת ספרו החדש של מויאל, “מירוץ חיי" (הוצאת ידיעות ספרים), שבו נכחו גם בכירים רבים במערכת המדינית והצבאית.
“זה היה מרגש מאוד", אומר מויאל. “אלו אנשים שעברתי איתם דרך, עבדנו ביחד, ולמרות שאנחנו לא בקשר יומיומי ועם חלקם אין לי קשרים חבריים הדוקים מלבד יחסי עבודה מלאי כבוד, הם הגיעו להביע את ההערכה. הלב שלי התפוצץ מאושר".
הספר מגולל את סיפור חייו ופועלו של מויאל ומשלב בתוכו תוכניות כושר וגם את רשמיהם של אנשים שעבדו איתו. “הופתעתי מאוד מכמות התגובות של אנשים שאני לא מכיר", מספר מויאל. “אנשים מצלצלים אליי ומספרים עד כמה הספר נוגע לחייהם, ואיזו השראה הוא נותן להם".
סוויץ’ בראש
מויאל נולד במגדל העמק ביולי 1956. “הייתה לי ילדות אבודה", הוא מספר. “הוריי עלו ממרוקו ללא כסף, ללא ידיעת השפה העברית וללא אמצעים, אלא רק עם 100% ציונות. באה משאית ולקחה אותם למגדל העמק עם שני ילדים. אני נולדתי כעבור שנה".
מתי דבק בך חיידק הכושר?
“כשהייתי בכיתה ח’, המורה להתעמלות נכנס לכיתה ואמר שיש בעוד חודש תחרות ריצה בקרב בתי ספר בצפון והצהיר שיהיו אימונים על חשבון לימודים ומבחנים. הייתי הראשון שהרים את היד להשתתף. הגעתי לאימונים וזכיתי במקום שלישי בתחרות. אלו היו הצעדים הראשונים שחשפו אותי לעולם שאני כל כך אוהב. התחלתי אחרי זה להתאמן חזק יותר והגעתי להישגים. מגיל 10 אני כבר צמחוני, כשעוד לא ידעו מה זה. תמיד שמירה על אורח חיים בריא בערה בי".
בשנת 1974, אחרי מלחמת יום הכיפורים ובעקבות אחיו, רצה מויאל להתגייס לחי"ר, אך גויס לחיל החימוש. “נהגתי כל בוקר בשש לרוץ ברחבי הבסיס", הוא משחזר.
“מי שבכל פעם ראה אותי היה איציק מרדכי, שכבר היה בדרגת אל"מ ופיקד על חטיבת ביסלמ"ח. בגלל שהוא הכיר את אחי שלחם תחתיו בחווה הסינית, הוא שאל אותי פעם: ‘מויאל, מה אתה עושה פה?’. אמרתי לו שהחלום שלי היה להיות מדריך כושר קרבי. הוא ראה שאני חיית כושר וזיהה את הפוטנציאל, אז הוא הוציא אותי מהנשקייה לקורס מ"כים, ואחרי כן להכשרת מדריך כושר קרבי. בזכותו החלה הקריירה הצבאית שלי, ואני חייב לו המון".
לאחר שסייע בהכנת כושרם של החיילים לקראת מבצע ליטני (1978), סומן על ידי מפקד סיירת גולני גיורא ענבר. “גיורא הזמין אותי לבלות שבועיים עם חייליו ולאמן אותם, ואחרי שהוא ראה את התוצאות, הוא ביקש מאיציק מרדכי שישחרר אותי אליו כדי שאגיע לאמן את הגולנצ’יקים", מספר מויאל.
“זו הייתה אחת התקופות היפות בחיי. אנחנו גם הכנו יחד את החיילים לקראת הקרב על הבופור במהלך מלחמת לבנון הראשונה".
לאחר ארבע שנים בגולני, החל מויאל לסייע להכניס לכושר את חיילי יחידת שלדג וכעבור ארבע שנים הפך לאחראי הכושר של חיילי סיירת מטכ"ל.
“מי שמשך אותי לשם היה משה (בוגי) יעלון", הוא מספר. “העבודה עם בוגי הייתה מדהימה. הוא לראשונה פנה אליי כשעבדתי עם סיירת גולני בתחילת שנות ה־80, אבל גיורא ענבר אמר: ‘אתה רוצה לעזוב אותנו לטובת המפונקים? איפה אתה חי?’. אז נשארתי. אבל לימים בוגי פנה אליי שוב, ואני מברך על הרגע שהוא קיבל אותי ליחידה. נשארתי שם 20 שנה, ובכל יום נהניתי יותר ויותר. קיבלתי לידיי את פאר היצירה של עם ישראל. הכנתי אותם ללא מעט מבצעים חשאיים שאני לא יכול לספר עליהם".
בשנת 2003, במהלך עבודתו עם סיירת מטכ"ל, פנה אליו סגן הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי והציע לו להפוך למאמן הכושר של נבחרת ישראל בכדורגל. “גבי ראה שההישגים של הנבחרת טעונים שיפור, והוא הציע למאמן, אברהם גרנט, להיפגש איתי", הוא נזכר.
“בפגישה הראשונה גרנט הגיע באיחור של חצי שעה. שאלתי אותו לפשר האיחור, והוא אמר לי: ‘מויאל, מה, אנחנו צבא?’. ואז הבנתי את התהליך שהיינו צריכים לעבור.
גרנט נתן לי גב חזק לאמן את הנבחרת כאוות נפשי כי הוא הבין את הערך המוסף האדיר שזה נתן לנבחרת. הייתי הראשון שהעביר לשחקנים הרצאות דמיון מודרך. באחד האימונים, כשהשחקנים היו צריכים להגיע לקונוס מסוים, אחד השחקנים הכי ידועים אמר לי: ‘מויאל, בחייאת, מה אנחנו סיירת מטכ"ל?’. אמרתי להם: ‘אתם סיירת מטכ"ל של הכדורגל’.
המשפט הזה עשה להם סוויץ’ בראש, ושים לב איזו מהפכה עשינו בנבחרת בתקופת גרנט. שלחתי את אבי נימני לשמש כמאמן אישי, יוסי בניון סייע בהכוונת השחקנים, הכנסתי שעון דופק לנבחרת, שזה משהו שלא היה עד אז. שינינו את הגישה ועובדה, זה עבד".
הפגישה הבאה שלו עם אשכנזי, הפעם כרמטכ"ל, שינתה כדבריו את חייו המקצועיים. “רגע לפני השחרור הוא צלצל אליי ואמר לי שהחיילים התקשו מאוד בהיבטים הגופניים במהלך מלחמת לבנון השנייה וביקש ממני לשפר זאת, כשברקע גם דוח מבקר המדינה שלפיו יש השמנה בצבא", הוא מספר.
“אשכנזי אמר לי: ‘מויאל, אנחנו עושים מהפכה בצבא!’. אמרתי לו: ‘אתה הרמטכ"ל, תוביל את המהפכה. אני איתך!’. הדבר הראשון שעשינו זה להחדיר את שיעורי הכושר הגופני לתוך התרבות הצה"לית ולתת לכך עדיפות עליונה. בהמשך, בזמן מבצע צוק איתן זה עשה פלאים".
העבודה שלו עם סיירת מטכ"ל העניקה לו בשנת 2004 את הזכות להשיא משואה. “הדרך שעשיתי מהמקום הכי נמוך ועד לתפקיד נחשק ולהשפעה על הצבא, על האקדמיה ועל ענף הספורט היא בגדר חלום שהתגשם עבורי. זה לא מובן מאליו", הוא מציין.
מסר מהרמב"ם
הטריגר לכתיבת הספר של מויאל היה תקופת הקורונה. “שר החינוך לשעבר יואב גלנט, שעמו עבדתי עוד כשהיה אלוף פיקוד דרום, צלצל אליי לפני כשנה ואמר לי: ‘מויאל, חייבים לעשות מהפכה בבתי הספר!’. הבנו שיש השמנה בקרב ילדים, וזה פוגע בבריאותם, וגם ילדים רבים לא מתגייסים כתוצאה מהשמנת יתר", מספר מויאל.
“בתקופת הקורונה, הבעיות הבריאותיות שנוצרו עקב השמנת יתר – בלטו במיוחד. הכנתי תוכנית אימונים מוקפדת, וגלנט אישר אותה, אבל יומיים אחרי זה נפלה הממשלה. עכשיו התוכנית נמצאת במגירה של השרה החדשה, יפעת שאשא־ביטון. שמעתי עליה רק דברים טובים מאוד והבנתי שהיא מקסימה. אני מחכה לטלפון ממנה כדי להריץ את התוכנית הזו החל מ־1 בספטמבר. חלק נרחב מהתוכנית נמצא בספר עצמו. זה מאוד חשוב לחוסן הבריאותי של ישראל".
בספר הבטת אל סיפור חייך במבט לאחור. כיצד אתה מרגיש כלפיו?
“ברגע שראיתי את כל האנשים המכובדים שהגיעו להשקה וכל התגובות שאני מקבל, הרגשתי תחושה אדירה כי הבנתי ששיניתי חיי אדם. ברגע שאתה רואה שאתה אחראי לבריאות של החיילים ושל הלוחמים ולהצלחת מבצעים – זו תחושה עילאית בעיניי".
מה אתה חושב על עתיד הכושר בישראל?
“אנחנו העם שמוביל בכל הסטארטאפים בעולם, אבל אנחנו חייבים גם להוביל את אורח החיים הבריא למען חברה יותר בריאה. לשם צריך לכוון את הפריזמה. אנחנו צריכים לטפל בהורים שלנו ובהשמנת ילדים, אלו הדברים שמייצרים חברה בריאה וטובה יותר. לא סתם הרמב"ם אמר: ‘בולם רוגזו, יפחית אוכלו ויגביר תנועתו’. זה המסר שלי".