לטענתה של מלכא, השכר לו זוכים עובדי המנהלה הוא זעום ביחס לעבודה הקשה אותה הם נותנים: "השכר שלנו לא מתגמל, אנחנו שחוקים וקורסים. בסוף המשמרת, אנחנו עם הלשון בחוץ. אני עובדת כמו שלושה עובדים. אנחנו שקופים, ואני רוצה שיקשיבו לנו". עוד הוסיפה: "אין לנו תקנים, סיכומים של שנים על שיפור תנאים לא מיושמים. לא מוסיפים תקנים אלא מורידים".
בהמשך, תיארה עובדת רמב"ם איך נראה יום עבודה שגרתי בסביבתה: "אני עובדת במחלקת ילדים ומשמשת כסייעת סביב מטופל. אנחנו מגיעים בבוקר, מחלקים אוכל, אם יש חולה סיעודי שצריך להאכיל אנחנו מאכילים, כמה פעמים ביום אנחנו מחליפים חיתולים". מלכה קבעה: "אנחנו יוצאים בסוף המשמרת עם הלשון".
כשנשאלה איך נראתה היום המחלקה שלה לאחר יום אחד של שביתה, השיבה מלכא ותיארה זאת כ"כאוס אחד גדול". עוד הוסיפה כי המחלקה הייתה גדושה בערימות של אשפה. "לא נעים לנו מהמטופלים שהגענו למצב הזה, אבל אין ברירה", אמרה מלכא וקבעה: "רק ככה אולי ישמעו ויראו אותנו".
בסיכום דבריה אמרה כי למרות המצב הרע שנגרם בשטח, היא וחבריה לעבודה נחושים להמשיך את השביתה עד אשר ישיגו את מבוקשם: "אני רוצה לפנות מפה לאוצר ולמשרד הבריאות – בואו לבית החולים, תראו מה קורה פה". מלכא הצהירה: "אנחנו עמוד השדרה של המערכת, בלעדינו העסק הזה לא יעבוד".
התרעות פיקוד העורף