אחת המאזינות בתוכניתה, שעלתה לשידור במטרה לפצח את הסוגייה, שאלה ד"ר רוזמן בנושא: "חשבתי על זה שהרבה מאכלים עם סוכר יש בהם גם שומן – כמו שוקולד, עוגות או עוגיות – אז איך שם האינדקס הגליקמי גבוה למרות הנוכחות של השומן?".
בתשובתה, ד"ר רוזמן פתחה ואמרה קודם כי המאזינה צודקת, ועם זאת מדובר בנושא קצת מורכב יותר. "זה תמיד משנה כמה סוכר יש לעומת כמה שומן", הסבירה והוסיפה: " בשוקולד אין חלבון אלא שומן וסוכר, וכשיש לך ב-2 קוביות גרם שומן ו-50 גרם סוכר, ההפרש הוא לטובת הסוכר".
בהמשך ד"ר רוזמן התייחסה אל תחושת הרעב הנותרת אחרי צריכת המזון, שלדבריה תלויה יותר בכמות. "שורה של שתי קוביות גדולות של שוקולד לא משביע בכלל, אינדקס גליקמי נמוך אך לא מילאת את הקיבה", הסבירה.
כשהמאזינה שאלה את ד"ר רוזמן בנוגע לכולסטרול, שהופך להורמונים, המומחית הסבירה: " הגוף משתמש בכולסטרול כחומר מוצא לייצוג אסטרוגן וטסטוסטרון. אם יש רמות גבוהות של שומנים בדם וגם עודף משקל, יכול להיות לפעמים שיש בעיות הורמונליות שלא קשורות כרגע לכולסטרול עצמו".
לכן, טיפול בבעיית כולסטרול לווא דווקא תפתור בעיות הורמונליות, שיכולות להיווצר גם מדברים אחרים.
התרעות פיקוד העורף