לא רק בביטחון ובכלכלה: הרפורמה המשפטית משפיעה גם על המצב הנפשי

בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית שמתחוללת במדינה בשלושת החודשים האחרונים, והקרע החברתי והפוליטי הגובר, חלה עלייה במספר הפניות למוקדי הסיוע הנפשי ברחבי הארץ שעוסקות בנושאים הללו. "כיום 25% מסך הפניות לער"ן – כלומר מתוך מאות פניות ביום - עוסקים במצב החברתי ובמשבר שאנשים מרגישים, בעוד בשבועות הראשונים לתחילת החקיקה זה עמד על 15%. בשלושת השבועות האחרונים זה התעצם", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית.

"ללא קשר לעמדה הפוליטית של הפונה, הוא מביע חרדה ודאגה בגלל חוסר הוודאות ממה שהולך להיות ברמה האישית, הכלכלית, המשפחתית והחברתית. האווירה שנוצרה היא של היעדר הקשבה, היעדר הידברות וגם אלימות. חלק מהאנשים שלוקחים חלק במחאה מספרים שלעתים הם נתקלים באלימות או נחשפים לביטויים לא נעימים, וזה לא פשוט".

לדברי דניאלס, המשבר הפוליטי־חברתי, שהסלים ביומיים האחרונים לאחר פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, מדיר שינה מעיני אזרחים רבים שחוששים לגורל המדינה. "הפניות נחלקות לשניים", היא אומרת. "פניות של אנשים שהרגישו דחק על רקע המצב, למשל מישהו שחוזר עכשיו מהפגנה, מישהו שחרד לעתיד הילדים שלו, בין שהם שייכים לאוכלוסיית הנשים/ הלהט"ב או לכל תת־קבוצה אחרת בחברה הישראלית. פונים גם אנשים שכבר חוו מצוקה קודמת, והמצב הקיים רק מגביר אצלם את החרדה".

מה אנשים אומרים בפנייתם לקו הסיוע?
"מה שהכי בולט הוא האמירות שהמצב מכביד על הנפש ופוגם במצב הרוח. הרבה אנשים מדברים על מועקה, אפילו על פגיעה ביכולת לישון היטב, על הרבה מאוד דאגה, עיסוק מוגבר בתקשורת, במדיה. מצד אחד הם רוצים להתעדכן, מצד שני זה הופך ללופ, למעגל שבסופו של דבר מוסיף למצוקה. אנשים מדברים גם על ההשלכות של ההפגנות, בין שהם תומכים בהן ובין שלא. אנשים מביעים חשש ממלחמת אזרחים, ממלחמת אחים. ישנו גם פחד מכך שאנשים שאוהבים יעזבו את הארץ. פונים גם גברים, גם נשים, כל אחד בפריזמה שלו, אבל מבין הפונים יש יותר נשים ככלל".

כיצד אתם מסייעים?
"קודם כל, אנחנו מקשיבים, לא שופטים ולא מעבירים ביקורת. אנשים כיום הגיעו למצב שהם ממש מפחדים להביע את עמדותיהם, אז עצם זה שמדובר אצלנו, בקו של ער"ן, במרחב אחר שאפשר לדבר בו, וזה לא מסלים לוויכוח ולעלבונות - זה כבר הרבה. כמו כן, אנחנו מנסים לעזור לאדם להבין מה המינון הנכון לו מבחינת צריכת תכנים במדיה, עד כמה מתאים לו להיות פעיל".

מה ילד יום

"אנשים פוחדים ממלחמת אחים, ויש כאלה ששואלים עכשיו שאלות יותר עמוקות כמו מה מאחד אותנו כעם? מה גורם לכך שלי ולך יש זכות על הארץ הזאת? למה אני בכלל משרת, מה החוזה שלי עם המדינה הזאת?", אומר הרב אריה מונק, מנכ"ל עמותת "בית חם", הפועלת בתחום בריאות הנפש ומפעילה בין היתר קווי ייעוץ ותמיכה, שרוב הפונים אליהם הם מהמגזר הדתי והחרדי.

"אנשים נכנסים לשאלות קיומיות ויש פחד גדול מההבנה שפורצת כאן מלחמת אחים, שאין כבר משהו מאחד. אנו רואים עלייה של 10% בפניות בחודש האחרון. מה שנותן לאנשים יציבות ומנוחת נפש ויכולת להמשיך לתפקד הוא הידיעה שהם דורכים על קרקע יציבה. וכשאין יציבות - וזה לא קשור לדעות פוליטיות - ולא יודעים מה ילד יום, אז אצל חלק גדול מהאנשים זה גורם לחוסר יציבות נפשית, אפילו בתת־מודע. גם אם בן אדם יגיד לך שמה שקורה ברחוב לא קשור אליו, האמת היא שבתת־מודע זה משפיע על כולנו, כי כולנו חפצי יציבות".

על מה אנשים מספרים בפניות?
"אנשים חשים חרדה כללית שיושבת על פחד קיומי/כלכלי. בשנים הראשונות לקיום המדינה היה לכולם יעד אחד, המלחמה על הבית. היום אנשים מחפשים מה מאחד את חלקי העם הזה, מה העתיד של המקום הזה. הרי אויבינו מבחוץ רואים שהעסק פה מתפרק, וזה גורם לאזרחי המדינה להרגיש חוסר יציבות, אי־ודאות".

"רבים משני המחנות מרגישים קושי בתקופה הנוכחית", אומר ד"ר שי חן גל, פסיכולוג קליני, מנהל תחום בריאות הנפש בחברת "עמל ומעבר". "המצב הנוכחי היום מגיע אחרי תקופת הקורונה, שבעצמה הייתה תקופה מעוררת חרדות אצל הרבה אנשים. כיום אנשים מתמודדים עם חרדה כי הם מרגישים שהדברים הכי בסיסיים של היומיום שלהם מתערערים".

מה בעיקר מדאיג אותם?
"האחדות של העם. התחושה שהמשטר הדמוקרטי הופך לדיקטטורי. יש משפחות שנקרעות מבפנים, כי הדעות בהן הפוכות. יש גם איום כלכלי שמטריד. כשרואים מה שקורה בצה"ל ואת הקרע בעם, ישנה תחושה שהדברים שבעבר היו בטוחים - פתאום מתערערים. יש אנשים שאומרים שהם מרגישים שהם תחת מתקפה כוללת בכל החזיתות. זה גורם לחרדה מאוד גדולה גם בקרב אנשים שלא נוטים להיכנס לחרדה. הם מתמלאים עצב, חוששים מה יקרה עם העם. חלקם מרגישים קרע עם האנשים הכי קרובים אליהם וחוששים ממלחמת אחים. ואילו בקרב אנשים שגם קודם סבלו מחרדה, מצוקות ודיכאון - התקופה הנוכחית מחריפה בצורה מאוד משמעותית את המצוקות שלהם".

איך התחושות הקשות הללו מתבטאות בשגרה?
"אנחנו פוגשים הרבה אנשים שמדווחים על הפרעות שינה, שקשה להם להירדם או לישון. או אנשים שהפתיל שלהם נהיה קצר, למשל הורים שמספרים שהילד שלהם אמר משהו, ומיד הם התפרצו עליו. הרבה מאוד אנשים מספרים שהם ממש נשאבים לחדשות ולרשתות החברתיות ברמה שכבר פוגעת בתפקוד. יש גם כאלה שהמצב מתחיל להעלות אצלם תהיות: האם כדאי להביא לעולם ילדים, האם זו הארץ שלי, האם לא כדאי לעבור למקום אחר? הדברים האלה קורים בכל המחנות, גם בקרב מי שתומך ברפורמה וגם בקרב מי שלא".

"התמונות שמשודרות בחדשות מכניסות אותנו למצב שבו אנו לא יודעים מה יהיה העתיד שלנו. הרבה אנשים גם חוששים מאלימות שתצא משליטה. אנחנו רואים זאת גם בפניות לקווי הסיוע שקפצו בצורה משמעותית בתקופה האחרונה. ישנן הרבה מאוד פניות לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, בקשות לקבל תרופות נגד חרדה".

זה מפתיע אותך?
"אני לא מופתע כי ידוע שמצבי חוסר ודאות וחוסר שליטה מכניסים אנשים ללחץ, לחרדה, לכעס ולתסכול. לכן חשוב גם לשים לב לבריאות הנפש של העם. אנשים מרגישים שהאדמה ממש רועדת להם מתחת לרגליים, ואצל חלק מהאנשים, בהמשך לקורונה, זו טראומה מצטברת".

תפקיד הורי

"כיום כמעט אין מי שאדיש למצב הקיים", אומר ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית בישראל. "המצב הפוליטי נכנס לחדר הטיפולים בכל צורה שהיא. אנשים באים, אומרים: 'אני חרד, אני לא יודע מה יהיה. אני רואה את השסע בעם, את הפיצול'. אנשים מרגישים את הסכנה הגדולה שעלולה להיות לעם ישראל כתוצאה מהמאבק, בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלהם".

"ממשלת ישראל חוטאת בכך שאינה מבינה שיש לה תפקיד הורי. במצב הנוכחי, למרות האמירה של ראש הממשלה שהוא ראש הממשלה של כולם, חלק גדול מהציבור מרגיש שהוא כבר לא. רבים מהאנשים מרגישים כיום ש'המבוגר האחראי' נטש אותם, לא רואה אותם, לא סופר אותם ולא מסתכל עליהם. הנזק הנפשי שעלול להיות למדינה כולה ולנו כפרטים כתוצאה מהמצב הזה עלול להגיע למיליארדי שקלים".