מחלת הזאבת או "לופוס", היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. המחלה יכולה לפגוע באיברים שונים כמו פרקים, כליות, עור, מוח, לב ריאות ועוד. מקור השם "זאבת" לא ידוע אך הסברה הרווחת היא שהפריחה שהופיעה על פניהם של החולים הזכירה לרופאים בימי הביניים את הכתמים המעטרים את פניהם של זאבים, ועל כן השם "לופוס" שמשמעותו בלטינית - "זאב". כיום, בזכות הרפואה המודרנית ניתן לטפל בתסמינים של המחלה ולהביא להקלה משמעותית לחולים בה.
"זאבת נחשבת למחלה של רקמת חיבור. אצל אנשים שאובחנו עם זאבת, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמאיים שתוקפים את הגוף, ובכך פוגעים באיברים שונים", מסביר ד"ר פיראס סאבח, מנהל היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה). "המחלה מאופיינת יותר בקרב נשים בעיקר בגיל הפוריות, אבל גם פוגעת בילדים ובמבוגרים. נהוג לחשוב שזו מחלה של נשים בלבד, אבל האמת היא שהיחס בין נשים וגברים משתנה. בגיל הפוריות על כל תשע נשים חולות - מאובחן חולה גבר, אבל בגילאים צעירים יותר היחס נמוך יותר - על כל שתי נשים חולות מאובחן - גבר חולה אחד", מסביר ד"ר סבאח. "אנחנו יודעים שקיים קשר בין המחלה לבין הורמונים נשיים. כמו כן לאנשים שיש במשפחתם חולה בזאבת מקרבה ראשונה קיים סיכוי גבוה יותר פי שמונה לחלות בזאבת בהשוואה לשאר האוכלוסייה. בנוסף, יש אוכלוסיות אתניות אצלן המחלה יותר שכיחה כמו אפרו-אמריקנים".
"המחלה מתאפיינת בהתלקחויות חוזרות ונשנות וכתוצאה מכך נגרם נזק מצטבר. נזק זה נגרם הן מהמחלה עצמה והן מהטיפולים השונים כמו נטילה מצטברת של סטרואידים, שהיא בעלת השלכות שליליות על הגוף כגון: עלייה במשקל, שיעור יתר, עלייה בלחץ דם, סוכרת, אוסטיופורוזיס וקטרקט".
השלב השני הוא השלב התרופתי והוא מכוון בעצם לפגיעה שנוצרה מהמחלה. "אנו נוהגים לסווג את החולים לשלוש רמות של חומרת מחלה - קל-בינוני וקשה, ובהתאם לכך להתאים הטיפול", אומר ד"ר סאבח. לדבריו, לאורך כל שלבי המחלה ללא קשר לחומרת המחלה המטופל חייב ליטול תרופות אנטי-מליריאליות. "בדרגת חומרה קלה אפשר להיעזר במשככי כאבים במקביל לטיפול בתרופות אנטי-מליריאליות. במצב בינוני וקשה - זה סיפור אחר", הוא מסביר.
"חשוב להבין כי לא מעט מהמטופלים נוטלים סטרואידים אפילו במינונים גבוהים ולמשך זמן רב. מדובר בטיפול שמצד אחד מאפשר תגובה מיידית ושליטה על המחלה ומצד שני עלול לגרום לתופעות לוואי משניות לטיפול לטווח הקצר והארוך כמו אוסטאופורוזיס ושברים, מחלות לב, קטרקט ועוד. אחת מהמטרות החשובות בטיפול בזאבת היא השגת שליטה במחלה תוך ניסיון להפחית שימוש בסטרואידים, ואם ניתן להימנע מהם לחלוטין - עוד יותר טוב", מוסיף ד"ר סאבח.
לאחר שאובחנה בזאבת מרים עשתה את מה שרבים עושים ובדקה על המחלה באינטרנט. התוצאות שם הפחידו אותה, בעיקר החלק שבו נכתב שמדובר במחלה כרונית חשוכת מרפא. "בכיתי בלי סוף. הרגשתי מיואשת וחסרת תקווה".
למרבה הצער לאחר תקופה, המחלה של מרים החמירה. "יום אחד קמתי עם אצבעות נפוחות וכואבות, יצאו לי פצעים מזעזעים בפה , השיער שלי שהיה ארוך עד הישבן - נשר כולו וסבלתי מקרחות. השיער ממש נשבר לי לשניים. זה היה אחד מהחלקים הקשים. עם התקדמות המחלה התחלתי להרגיש מוגבלת בתפקוד ונזקקתי לכיסא גלגלים".
מאחר והטיפול שקיבלה באותה העת לא הרגיע את המחלה, מרים התקדמה לטיפול ביולוגי אותו היא מקבלת אחת בחודש. עם הזמן מצבה הלך והשתפר משמעותית - לאט לאט השיער החל לצמוח מחדש ואפילו כיסא הגלגלים ששימש אותה לאחר שהתקשתה ללכת עם הקביים - כבר אינו בשימוש.
"מאז אני מבקרת אחת לחודש אצל ד"ר סבאח ומקבלת את הטיפול בעירוי לווריד. המחלה כעת בהפוגה והורדתי את מינון הסטרואידים באופן דרמטי". מרים מסכמת: "לשמחתי, אני בתקופה רגועה, אין פצעים, אין פריחה בפנים, השיער בשיפור, דלקת הפרקים אומנם הולכת ובאה, אבל זה ממש לא באותן עוצמות שהיו לפני הטיפול".
התרעות פיקוד העורף