אנחנו לא לוקחים סיכון גדול כשאנחנו מהמרים – שהדבר הראשון שעשית הבוקר, עוד לפני היציאה מהמיטה – היה לבדוק בסלולרי מה קורה בחדשות ואיזה פושים נכנסו מאז הבדיקה האחרונה (שהיתה באמצע הלילה, מתוך שינה? זה בסדר, זה לא רק אצלך). היצמדות למסכים לטובת התעדכנות בחדשות, יומם ולילה, היא במידה כזו או אחרת המציאות של כולנו בחודש וחצי האחרונים.
הדבר הראשון שד"ר אשר ולר היה רוצה לומר לכם בקשר לזה הוא – אל תהיו שיפוטיים. ולר, פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער ומנהל המרפאה לתחלואה כפולה במרכז הישראלי להתמכרות ובמכבי שירותי בריאות, סבור שקודם כל ולפני כל דיון בנושא צריכת החדשות המוגברת, צריך להודות שאנחנו לא מתקיימים כרגע במציאות רגילה, והרוב המוחלט של ההתנהגויות שלנו בהקשר הזה נכנסות תחת התיוג "תגובה נורמלית למצב לא נורמלי".
"כולנו במסכים כל הזמן", הוא אומר, "לכולנו יש צורך משמעותי להיות מחוברים ומעודכנים. חשוב שנכיר בזה, גם כלפי עצמנו, ובעיקר חשוב שנהיה לא ביקורתיים ולא שיפוטיים כלפי הנוער, שכמובן חש את אותו הצורך".
ועדיין, כפי שנוער זקוק להשגחה מסוימת כשהוא יוצא החוצה מהבית, אומר ולר, הוא זקוק להשגחה כשהוא נכנס למסך. ובהקשר הזה, חשוב וכדאי לשים לב להתרחשות, כדי להימנע משימוש מוגבר שעלול להפוך לשימוש בעייתי ומסוכן. עם תשומת לב נכונה עם פתיחות, אומר ולר, אפשר לצמצם את הסכנות באופן דרמטי.
התכנים הקשים – כמו עצם החשיפה, הם נתון ודאי בתקופה הזאת. אך ישנה חשיבות למינונים ולמדיה עצמה. ולר מצביע על שלושה דירוגי חשיפה שמסבים נזקים בעוצמה הולכת וגוברת: חשיפה לטקסטים שמכילים תיאורים קשים, חשיפה לתמונות עם מידע גרפי קשה וחשיפה לסרטונים.
לעתים קרובות די בתיאור מילולי להדיר שינה מעיני מי שנחשף לו ולהשפיע על מצבו הנפשי ואילו הסרטונים גורמים להשפעה חריפה בהרבה. "הסרטונים והתמונות הם צעדי לחימה כלפינו, "אומר ולר. "הם מספקים לאויב גלי פגיעה נוספים בנו, בדרך של לוחמה פסיכולוגית. כיוון שהימנעות מחדשות היא לא אופציה עבור רובנו – כדאי מאוד לצרוך אותן בקריאה".
זו עצה נכונה למבוגרים, וודאי שלנוער, שמטבעו רגיש יותר. ולר אומר שאין ספק שבני נוער שנחשפו לסרטונים ולתמונות, סובלים מהחשיפה באופן חמור בהרבה.
אחת הדרכים לצמצם את החשיפה – למידע ויזואלי וגם למלל, היא הימנעות מטלוויזיה שדולקת בבית כל הזמן. "טלוויזיה שדולקת בבית בלי הפסקה, מגבירה כמובן את הסכנה", אומר ולר. גם עבור הילדים הצעירים שבבית, שעלולים להיחשף למידע בלי סינון ובלי השגחה, וגם כגורם מגביר סטרס עבוד נוער מבוגרים ונוער, שהחדשות פולשות אל המרחב ובחושים שלהם אפילו ברגעים שאין בכך צורך".
השיחה עם ולר מובאת כאן במסגרת מהלך של מפעל הפיס המקדם את העלאת המודעות לתופעת ההתכרויות. זוהי סדרת ראיונות עם מומחים וחוקרים מובילים שמספרים על המדע שמאחורי התופעות. הם ישרטטו את הדפוסים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים ויאפשרו זיהוי הבנה והתמודדות מוצלחת עם התמכרויות ומצבי שימוש יתר באמצעים שונים.
אם כך, האם יש דרך בכלל למנן או לסנן חשיפה של בני נוער לחדשות קשות? ולר אומר כי הדרך היחידה בעיניו היא להיות איתם בדיאלוג פתוח. "זה אולי יפתיע חלק מהמבוגרים, אבל כשמדברים עם בני נוער בפתיחות על מה מטריד אותנו, ועל הסכנות והנזקים שבצפייה בדברים האלו, הם לרוב משתפים פעולה ובוחרים בעצמם שלא להיחשף.
"חשוב נורא להבין אותם, יש להם צורך אמיתי להיות מחוברים. יש בדידות אמיתית וקשיים אמיתיים – ובכלל, כולנו, זה ממש חשוב לזכור, כנראה לא הגרסה הכי טובה של עצמנו כרגע. אז מה שצריך כאן באמת זו חמלה, דאגה אמיתית ופתיחות. כשיש את אלו, קל בהרבה להתמודד".
התרעות פיקוד העורף