אנחנו גרים באזור אשדוד, ושומעים רעשים חזקים מעזה למעלה משלושה חודשים. המצב מאוד מלחיץ אותי ולאחרונה התחלתי להיעזר בטיפול תרופתי. אני לוקחת יום כן יום לא בורדונמין, ואבן או קלונקס, וזה מאוד עוזר לי. האם זה בסדר?
“הרבה אנשים שגרים באזור שלך מתלוננים שהם שומעים את הרעש מעזה, ואין ספק שזה מפריע ומכניס לחרדה. אם את נוטלת את הכדורים יום כן יום לא, ודואגת להחליף אותם מדי פעם אז נקווה שנעבור די מהר את התקופה הזו. אם זה עוזר לך תמשיכי לקחת את זה – אני מעדיף לישון טוב בלילה, ולא לסבול ולהיות במתח. בו זמנית, אם המצב יימשך הייתי ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה ולבקש מרשם לכדור ממשפחת הציפרלקס או הפריזמה כי לסוגים אלו מתמכרים פחות”.

מנכ"ל משרד הבריאות מזהיר מהתקציב: "קיצוץ שיפגע אנושות בחולים"
חווים פגיעות בכושר העבודה בגלל המצב? כמה שיטות להתגבר על כך

בני בן ה־30 מתלונן כבר שבועות על תחושת צריבה וכאב בכפות הרגליים. הוא טוען שהן שורפות מאוד וחמות. לפני כמה ימים ראיתי שהן לא מאוד אדומות, וכשנגעתי בהן הרגשתי שהן בטמפרטורה רגילה. העניין הוא, שכל פעם שהוא הולך ממש רואים על הפנים שלו שהוא סובל. איך אוכל לעזור לו להרגיש טוב יותר?
"צריבות ותחושת שריפה בכפות הרגליים יכולות להופיע בעקבות אלרגיה או שימוש בתרופות מסוימות, או עקב מחלות שלא נראה לי שהוא סובל מהן כי הן מחלות שמופיעות בדרך כלל בגיל יותר מאוחר, וזו לא צריבה עם חום שמרגישים אותו. בו זמנית חשוב לי לציין שיש גם מחלות ויראליות שגורמות לתחושת צריבה באזורים מסוימים בגוף. איך הבחור בדרך כלל ברמה הרגשית? האם הוא מאוזן נפשית? הוא מקבל תרופות פסיכיאטריות? צריבות בכפות הרגליים יכולות להופיע כתסמין למשהו פסיכולוגי. קשה לדעת מה באמת עומד מאחורי התחושות שהוא חווה, אבל חשוב לשים על השולחן את הסיכוי כי מדובר בבעיה רגשית. אם זה לא חולף כדאי לבצע בדיקות נוירולוגיות, לשלול מחלות ראומטיות, ולקדם את האבחנה”.

נכדי בן ה־12 היה מטופל באטנט במשך תקופה ארוכה. לפני כשמונה חודשים הפסיק עם הכדור, ואז בעקבות לחץ מבית הספר חזר ליטול אותו. שעות אחר כך הוא הרגיש ממש לא טוב, היה חיוור, הגיע לבית חולים, וגילה שזה היה התקף חרדה. האם אפשרי להחליף את הטיפול התרופתי המוכר בטיפול צמחי אחר? הוא נראה כמו זומבי, לא אוכל טוב, ולא ישן בלילה, ואני ממש מודאגת. מה דעתך?
"אטנט זו תרופה שניתנת כטיפול בבעיות קשב וריכוז, והיא נחשבת כסוג של אמפטמין. ממה שאת מתארת יכול להיות שהוא קיבל מינון גבוה בבת אחת, וזה הכניס אותו למצב של אי־שקט. למה לא לתת לו ריטלין במינון נמוך יותר? אולי להתחיל מ־10 מ"ג? או שאולי דווקא לתת לו אטנט רק במינון הנמוך ביותר, ולעלות בהתאמה? יש ילדים שגם הכמויות הקטנות ביותר מספיקות להם. במידת הצורך אפשר לנסות גם טיפול צמחי, פני לבית המרקחת ותבחני את האפשרויות הקיימות בשוק. הכמוסות הללו מכילות אומגה 3, מגנזיום וכדומה. בו זמנית תגידי לו שישתדל להיות קצת יותר מפוקס בכיתה, וככה תצליחו לבדוק מהו הטיפול המתאים ביותר עבורו".

נער הסובל מהפרעת קשב וריכוז, אילוסטרציה (צילום: ingimage ASAP)

אני בת 70, ולמעלה מעשור מקפידה ליטול רמוטיב פעמיים ביום נגד חרדה ודיכאון. האם אחרי כל כך הרבה זמן יש לכדור השפעה בכלל? האם לדעתך כדאי להפסיק בשביל לגלות?
"רמוטיב הוא כדור טבעי המופק מצמח ההיפריקום. ביכולתו להעלות את רמת הסרוטונין. רמוטיב טוב נגד חרדה, דיכאון וכדומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לו באמת השפעה היא להפסיק ליטול אותו, אבל לדעתי עדיף שלא. רמוטיב הוא כדור טוב, טבעי, ותופעת הלוואי היחידה שהוא יכול לגרום לה היא רגישות לשמש. את יכולה להוריד את המינון ולקחת כדור אחד ביום, ולראות איך תרגישי. את יכולה גם להעלות את המינון ל־500 מ"ג ואז ליטול כדור פעם אחת ביום אם זה יקל עלייך".

שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.

רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM

האם זה בסדר לקחת כדור נגד חרדה כמעט כל יום? פרופ' רפי קרסו עונה

מאזינה תושבת אשדוד שיתפה כי מאז פרוץ המלחמה הדי התקיפות ברצועת עזה גורמים לה לחרדה, והיא נעזרת בטיפול תרופתי יומיומי. האם יש השלכות לנטילה בטווח הארוך?