"חבל לזרוק" זה משפט ששמעתי אינספור פעמים כשהייתי ילדה, אבל עם השנים הוא הפך לקלישאה מצחיקה, ויש מי שאפילו משלמים היום לאנשים שעוסקים בסידור הבית או סידור ארונות ופשוט מקבלים כסף כדי לזרוק עבורכם את הדברים שאתם לא צריכים.
נשארו לכם כמה גזרים פחות יפים? כמה חצילים עם קליפה קצת מקומטת? כמה עגבניות רכות מדי לסלט? לא זורקים אותם. אפשר להכין מהם ירקות מבושלים. את הירקות המבושלים אפשר לשמור במקרר ולאכול בכל פעם קצת במשך כמה ימים.
האם יש לירקות כאלו ערך בריאותי? בהחלט.
בירקות טריים יש ויטמין C, ובירקות המבושלים פחות - כי הוא נהרס בחימום, אבל, בירקות המבושלים והאפויים דווקא יש כמה יתרונות: ויטמין A כמעט שאינו נהרס בחום, והכמות שלו בירקות המבושלים או האפויים גבוהה מאוד. גזר מבושל, בטטה בתנור, דלעת או דלורית וגם במרק כתום – כמות עצומה של ויטמין A, שאפילו זמין יותר לגוף מהירקות המחוממים מאשר מהטריים.
כמות הסיבים התזונתיים זהה בירקות מבושלים ובירקות הטריים. הסיבים תורמים לבריאות המעיים ולתחושת שובע ארוכה. המינרלים, כמו ברזל, אשלגן וסידן, לא נהרסים בחום, והם נמצאים בירקות בתנור באותה מידה כמות בירקות הטריים. הירקות החמים ממלאים ונותנים תחושת מלאות, כבדות ושובע – יותר מאשר הירקות הטריים.
בננה, מנגו, תפוחים, שזיפים ובכלל את כל הפירות שכבר לא נראה לנו שמישהו יאכל כי "התעייפו" במקרר – לא זורקים. חיתכו לקוביות, שימו בקופסת פלסטיק אטומה והקפיאו. הערך התזונתי נשמר בהקפאה בצורה הטובה ביותר, ממש כמעט כמו בטרי מבחינת כמות ויטמינים, וגם המינרלים והסיבים התזונתיים נשארים באותה כמות בדיוק.
למה זה טוב פירות חתוכים מוקפאים?
לשייק, להכנת גלידה ביתית, לעוגות אם רוצים, למוזלי טבעי, מוכן וזמין כל השנה אפילו לא בעונה. לסיום – ואולי הכי חשוב – פשוט לקנות פחות. עדיף לקנות פעמיים בשבוע סחורה טרייה, מאשר כמות ענקית מראש ואז לזרוק.
התרעות פיקוד העורף