שבועות הוא חג לבן. לובשים לבן ואוכלים לבן - צבע החלב ומוצריו. המקור למסורת אכילת מוצרי חלב מגיע כנראה מכך ששבועות נקבע על ידי חז"ל כחג מתן תורה. התורה בספר שיר השירים מתוארת כ“דבש וחלב תחת לשונך", כלומר מזינה ומתוקה כמו חלב.
עבור רוב היונקים, החיים מתחילים בחלב. כבר לפני אלפי שנים זיהו בעולם כי חלב של בעלי חיים שונים יכול להיות מקור למזון טעים, זמין ומזין. ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הביאה את הפסטור, הקירור, ייצור חלב מיובש ואבקת חלב. נוצרה מציאות שבה בכל מקום היום נמצא חלב, חמאה, גבינה, יוגורט, גלידה ומוצרי חלב אחרים שנצרכים על ידי יותר משישה מיליארד אנשים ברחבי העולם.
בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי בתפיסת הבריאות של החלב ומוצריו. אם בעבר לא היה ספק לגבי יתרונותיהם התזונתיים והבריאותיים, הרי שהיום הדעה אינה חד־משמעית. יש הסבורים שצריכת חלב אינה מיטיבה עם בריאות האדם, ובנוסף העלייה במודעות לאיכות הסביבה תורמת לירידה בפופולריות שלו. לרוב, מופנה הזרקור לבשר ולמוצריו, אך עולה המודעות גם להשפעה של חלב ומוצריו. ומכיוון שהדעות לגבי חלב ומוצריו אינן חד־משמעיות, חג שבועות הוא הזדמנות לענות על שאלות חוזרות שמגיעות ממטופלים ומקוראים.
אלרגיה לחלב כוללת פריחה, גרד, נפיחות, בחילה, כאבי בטן ובמקרים קיצוניים קשיי נשימה עד כדי הלם אנפילקטי מסכן חיים. לעומת זאת אי־סבילות ללקטוז מתבטאת לרוב בבעיות עיכול כמו נפיחות, כאבי בטן ושלשולים. בעוד אנשים עם אלרגיה צריכים להימנע לחלוטין מחלב, אנשים עם אי־סבילות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז.
ממחקרים בתזונה נמצא שחלק מהאנשים המוגדרים קלינית עם אי־סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך כמות של עד 250 מ"ל חלב ביום (כ־12 מ"ג לקטוז) בצורה מפוזרת ובכמויות קטנות לאורך היום, ולכן יש להעריך את גבול הסיבולת האישית. בנוסף, צריכה של מזונות דלים בלקטוז (גבינות ויוגורטים מכילים משמעותית פחות לקטוז בהשוואה לחלב) וחלב דל/ללא לקטוז וכן צריכה בשילוב עם מזונות אחרים יכולות לשפר משמעותית את הסבילות ללקטוז גם באנשים שהינם עם אי־סבילות ללקטוז.
ישנה גם אפשרות לצרוך את האנזים לקטאז הנמכר כתוסף לפני צריכת חלב. היכולת לבצע בדיקה גנטית פשוטה לאי־סבילות ללקטוז מאפשרת תזונה מותאמת אישית, ללא הימנעות מיותרת ממוצרי מזון המכילים לקטוז. בנוסף, שלילה או אישור של אי־סבילות ללקטוז מאפשרים להעריך שמקור כאבי בטן הוא סיבות אחרות, ולכן כשיש תסמינים כאלה, מוטב לפנות לאבחון מדויק אצל רופא.
מסקנות מחקר מקיף (מטא־אנליזה) משנת 2019, שסקר מספר מחקרים, היו שאין ראיות מספיקות כדי לתמוך בהימנעות ממוצרי חלב כאסטרטגיה במחלות נשימתיות או הפחתת ליחה, ולכן אין סיבה להימנע ממוצרי חלב כדי לשפר מצבי ליחה או צינון באופן גורף. עם זאת, כל אדם הוא ייחודי ויש לשים לב לתגובות האישיות.
לעתים קרובות הם גם מועשרים בוויטמין D. ולכן חשוב לקרוא את התוויות התזונתיות ולבחור תחליפים מועשרים כדי להבטיח צריכה מספקת של חומרים מזינים. כמו כן, חלק מהמשקאות מכילים סוכר מוסף בכמות לא מבוטלת. מומלץ להעדיף את אלה שאינם מכילים תוספת סוכר.
חלב ומוצריו הם אכן מקור מצוין לסידן, והסידן נספג היטב ממקורות אלה. אך ניתן להשיג סידן גם ממקורות אחרים כמו דגים עם עצמות (סרדינים), קטניות (בעיקר סויה), ירקות ירוקים (ברוקולי, קייל) ותחליפי חלב מועשרים.
השורה התחתונה: אין סיבה לחשוש ממוצרי חלב. יש בהם יתרונות בריאותיים, כשהם נצרכים באיזון ובמינון נכון. לעומת זאת למי שחלב אינו מיטיב עמו או שיש לו סיבות אידיאולוגיות להימנע מחלב והוא מעוניין לצמצם את צריכת החלב - מומלץ להתייעץ עם דיאטנים להתאמת התפריט.