דימום חמור עלול להוביל לאובדן הכרה, מצב המחייב ביצוע פעולות החייאה הכוללות פתיחת נתיב אוויר והנשמות, לצד הזעקה מהירה של צוות מד"א. כל פצוע הסובל מחתכים, גם אם אינם גורמים לדימום משמעותי, חייב להגיע לאחות במרפאת קופת החולים לצורך קבלת חיסון אנטי־טטנוס, אם לא חוסן בחמש השנים האחרונות.
החרדה והבהלה מהמצב עלולות להוביל לעילפון, המתרחש כאשר לא מגיע חמצן למוח במשך שבע שניות. כתגובת הגנה, גופנו מפיל אותנו למצב מאוזן כדי להזרים כמה שיותר דם עם חמצן למוח. הנפגע בדרך כלל מתעורר כמה שניות לאחר מכן. במצב של עילפון יש להשכיב את הנפגע כשרגליו מורמות, ולשחרר בגדים לוחצים המקשים עליו לנשום. אם ההכרה לא שבה מיד - יש להתחיל בהחייאה ולהזעיק צוות מד"א. אין לשפוך מים על מי שהתעלף ואין לסטור בפניו.
שתי הסכנות העיקריות כתוצאה מכוויות הן אובדן חום והיווצרות זיהום. לכן נדרש פינוי מהיר לבית החולים. עד לפינוי, יש לכבות את האש ולהסיר את הבגדים סביב אזור הכוויה, תוך הזעקת מד"א. אין להסיר בכוח בגדים הצמודים לעור, כדי לא לגרום נזק נוסף לאזור הכוויה. כמו כן, אין לפוצץ שלפוחיות. אם הנפגע מחוסר הכרה, יש להתחיל בפעולות החייאה.
במהלך ההחייאה חשוב לשמור את צוואר הנפגע מקובע, מחשש שהוא נפגע גם בעמוד השדרה. במקרה כזה, כל תזוזה של הצוואר עלולה לגרום נזק קשה ובלתי הפיך. אם הנפגע מקיא, תופעה שכיחה בחבלות ראש, יש להפוך אותו לצד השני בגלגול קל המתבצע בעזרת שלושה אנשים ("גלגול בול עץ"): אדם אחד תומך בצווארו של הנפגע, שני - באזור הכתפיים, ושלישי - באזור האגן, וכולם מגלגלים אותו בעדינות לצד הנגדי עד לסיום ההקאה.
עד להגעת צוות מד"א יש להשגיח כאמור על מצב ההכרה, לוודא שאין שטפי דם הפורצים ממקומות אחרים בגוף, ובמקרה של איבוד הכרה - לפתוח בהחייאה. דגלים אדומים המחייבים בדיקה רפואית דחופה לאחר חבלת ראש: הקאות, פחד מאור, קשיי נשימה, קושי להניע גפה, ירידה במצב ההכרה או אי־שקט ניכר, חתכים ודימומים ויציאת נוזל סמיך מהאוזניים או האף.
הטיפול הראשוני בשבר הוא קיבוע האזור הפגוע, כך שיתקיים בו מינימום של תזוזה, וזאת משום שכל תזוזה קלה עלולה להחמיר את השבר, ואף לגרום לשולי השבר החדים לפצוע כלי דם ועצבים, ולגרום לדימום פנימי חמור ואף לנכות. העקרונות המנחים הם שמירה על מנח נוח לנפגע, לרוב כאשר הגפה צמודה לגוף או בתנוחה המונעת תזוזה וכאב.
אם הפגיעה היא באזור היד, יש ליטול סד ולהניחו תחת האמה, ובעזרת תחבושת אלסטית ללפף אותו סביב היד הפגועה, כך שהסד ייצמד אל היד, ימנע תזוזה ויקל על הכאבים. בהיעדר תחבושת אלסטית, ניתן לאלתר וללפף סביב היד בד נקי, אפשר חולצה או מגבת. אם אין סד, ניתן להשתמש ב"בד משולש" המצוי בכל ערכת עזרה ראשונה: לוקחים את הקודקוד של הבד המשולש, מניחים אותו באזור המרפק, מעבירים צד אחד מתחת לאזור הפגוע וצד שני מעליו.
הקשירה מתבצעת באזור הצוואר, כך שיוצרים מעין מתלה שגם מפחית את התזוזה של היד הפגועה. בפגיעות בגפיים התחתונות ניתן להשתמש באותו משולש, ולהעביר את שרוכי המשולש מתחת לאזור שנפגע. אם הפגיעה היא באזור הירך ומטה, יש להעלות את המשולש מעל לאזור הפגיעה ולקשור בצורה חזקה, כך שלא תתאפשר תזוזה של הרגליים. את הקשר מבצעים ברגל הנגדית לצד הפגוע.
התרעות פיקוד העורף