מחקר ישראלי־אמריקני מדאיג: זיהום אוויר עלול להגביר את הסיכון לאוטיזם

חוקרים מבוסטון והאוניברסיטה העברית מצאו שחלקיקים זעירים עלולים להגיע מהאם ההרה אל חבל הטבור, ולגרום לפגיעה מוחית. התוצאה: עליה בסיכון לספקטרום האוטיסטי. בעבר 80% מהמקרים נחשבו כבעלי מקור גנטי בלבד

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
ילד עם אוטיזם. סיכון גבוה ב־25% אצל אמהות עם סוכרת הריונית
ילד עם אוטיזם. סיכון גבוה ב־25% אצל אמהות עם סוכרת הריונית | צילום: שאטרסטוק
3
גלריה

הקשר בין זיהום האוויר לספקטרום האוטיסטי: מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ישראלים ואמריקנים, מצביע על היתכנות לסיכון מוגבר לאוטיזם בעקבות חשיפה לזיהום אוויר. המחקר שהתפרסם בגליון החדש של כתב העת "Brain Medicince" ונערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים לילדים בבוסטון, מזהה את זיהום האוויר כגורם סיכון סביבתי מתפתח המשפיע על התפתחות המוח, במיוחד בתקופת ההיריון ובשנות החיים הראשונות.

במחקר מתארים המדענים השפעתם של מזהמי אוויר שונים, ובהם חלקיקים עדינים (PM2.5), תחמוצות חנקן (NO ו-NO2), גופרית דו-חמצנית (SO2) ואוזון (O3) על גוף האדם. לדבריהם חשיפה למזהמים אלו עשויה לגרום לשיבושים בתהליכים נוירולוגיים חיוניים כמו נדידת תאים עצביים, יצירת קשרים בין עצבים (סינפסות) ובניית מעטפת ה"מיילין" לסיבי העצב. לדברי החוקרים, חשיפה במהלך ההיריון והילדות המוקדמת מהווה תקופה רגישה במיוחד שבה זיהום האוויר עלול להוביל לשינויים משמעותיים במבנה ובתפקוד המוח.

זיהום אוויר. חלקיקים זעירים חודרים לרחם
זיהום אוויר. חלקיקים זעירים חודרים לרחם | צילום: שאטרסטוק

הממצאים מצביעים גם על מנגנונים פיזיולוגיים אפשריים המובילים לקשר בין זיהום אוויר ל־ASD. בין המנגנונים הללו מצוינים דלקת נוירולוגית, סטרס חמצוני ושינויים המכונים "אפיגנטיים" המשפיעים על ביטוי גנים הקשורים להתפתחות המוח. למשל, סטרס חמצוני הנגרם מחשיפה למזהמי אוויר עלול לשנות את רמות המוליכים העצביים גלוטמט וגאבא, הידועים כמשפיעים על איזון הפעילות המוחית.

סיבי עצב. המזהמים פוגעים בהתפתחות המוח
סיבי עצב. המזהמים פוגעים בהתפתחות המוח | צילום: שאטרסטוק

החוקרים מדגישים כי בעוד שזיהום האוויר נחשב לגורם סיכון עצמאי, השפעתו יכולה להתעצם בקרב פרטים בעלי רגישות גנטית. הם מציעים לחקור בעתיד את השפעתם המצטברת של מזהמים שונים ואת יחסי הגומלין שלהם עם גורמים גנטיים וסביבתיים נוספים. בנוסף, מחקרים עתידיים עשויים להתמקד בזיהוי סמנים ביולוגיים המסוגלים לנבא את הסיכון ל־ASD בשלבים מוקדמים, מה שיאפשר מניעה והתערבות מוקדמת.

החוקרים סיכמו כי על אף ההתקדמות המדעית, יש צורך במדיניות שתצמצם את החשיפה למזהמי אוויר במיוחד לנשים הרות ותינוקות, מה שעשוי להוביל להפחתת הסיכון להתפתחות הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

הפרעות הרצף התקשורתי מאובחנות לרוב סמוך לגיל שנתיים ומתבטאות בשורת ליקויים באינטראקציה חברתית ורגשית. הלוקים מההפרעה נמנעים מיצירת קשר עין,  מתקשים להבין ולהגיב לרגשות אחרים, מתקשים בהבנת רמיזות או הערות ציניות,  הם בעלי טווח מצומצם של תחומי עניין, מעדיפים להתבודד מאשר לשהות בחברת בני אדם, חשים בנוח בעיסוק עם חפצים, לוקים בהפרעות קשב וריכוז ומתקשים להסתגל לשינויים. ילדים על הרצף נוטים גם לסבול מקשיי וויסות למגע ורעש ועל כן חלקם נעזרים בחבישת אוזניות.

תגיות:
הריון
/
בריאות
/
לידה
/
אוטיזם
/
זיהום אוויר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף