ההחלטה נשענת על טענות לאי-עצמאות פוליטית של הארגון, טיפול לקוי במשברים בריאותיים עולמיים, וחוסר בשינויים מבניים נדרשים. טראמפ האשים את הארגון גם בתמיכה לכאורה בסין בטיוח מקורות מגפת הקורונה ובכך שתרם להתפשטות הנגיף ברחבי העולם.
לטענתו, מדובר בהחלטה הנכונה לאור התנהלות הארגון בשנים האחרונות. "זהו צעד גדול," אמר טראמפ בעת החתימה על הצו, בהתייחסו להחלטתו הקודמת משנת 2020 להתחיל בתהליך הפרישה, שהופסק על ידי יורשו בתפקיד, ג'ו ביידן.
מומחים לבריאות הציבור הגיבו להחלטה בביקורת חריפה. ד"ר אשיש ג'ה, לשעבר מתאם התגובה למגפת הקורונה בבית הלבן תחת ממשל ביידן, כינה את ההחלטה "שגיאה אסטרטגית".
לדבריו, ארגון הבריאות העולמי ה-WHO, הוא ארגון חיוני במעקב אחרי מחלות עולמיות ובתגובה למשברים בריאותיים, והיעדר מעורבות אמריקאית בו ייצור חלל פוליטי שסין עשויה למלא. ג'ה הזהיר כי הדבר עשוי להקנות לסין השפעה רחבה יותר בזירה הבינלאומית, תוך חיזוק מעמדה במדינות מתפתחות הנתמכות על ידי הארגון.
ביקורת נוספת נשמעה גם מצד פרופ' לורנס גוסטין, מומחה למשפטי בריאות מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שתיאר את המהלך כ"פצע חמור לבריאות העולמית, אך פצע עמוק עוד יותר לארצות הברית".
לדבריו, החלטת הפרישה אינה עומדת בקנה אחד עם הדרישות החוקיות של הקונגרס, המחייבות את ארצות הברית להמשיך במימון הארגון למשך שנה נוספת. גוסטין טען כי טראמפ מפרק את מעורבותה של ארצות הברית בארגון בצורה חד צדדית, תוך התעלמות מהשלכות ארוכות הטווח.
החלטת טראמפ זכתה גם לביקורת פוליטית מבית. בשנת 2020, כאשר הכריז לראשונה על פרישה אפשרית מהארגון קראו חברי קונגרס משתי המפלגות לשקול מחדש את הצעד.
יו"ר בית הנבחרים דאז, ננסי פלוסי, כינתה את המהלך "חסר היגיון", בעוד סנטור למאר אלכסנדר, רפובליקני שעמד בראש ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה בסנאט, טען כי מדובר בהחלטה שגויה. לטענתו, דווקא בעיצומה של מגפה עולמית, יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין מדינות ולמעורבות אמריקאית פעילה.
ארגון הבריאות העולמי, שהוקם במטרה לתאם את התגובה העולמית למצבי חירום בריאותיים, נסמך באופן משמעותי על מימון, ידע ומומחיות מארצות הברית. פרישה אמריקאית צפויה להקשות על הארגון להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים, כמו התפרצויות של שפעת עולמית, מגפות חדשות ואתגרי בריאות גלובליים נוספים. לדברי המומחים, הפגיעה בתפקוד הארגון לא תסתכם רק בתחום הבריאות, אלא תשליך גם על מערך היחסים הגלובלי של ארצות הברית.
במסגרת הצו הנשיאותי, טראמפ הורה למשרד החוץ האמריקאי ולמשרד התקציבים להפסיק להעביר כל מימון עתידי ל-WHO. עם זאת, בשל התחייבויות בינלאומיות, ארצות הברית נדרשת להמשיך במימון למשך שנה לפחות. ד"ר ג'ה תהה מי יוכל לאכוף דרישה זו, במיוחד לאור נטייתו של טראמפ להפר נורמות בינלאומיות כאשר הן אינן עולות בקנה אחד עם מדיניותו.
הוא הוסיף כי עזיבת הארגון כעת עשויה להחליש את מעמדה של ארצות הברית כמעצמה בריאותית עולמית ולפגוע במאמצים ארוכי הטווח לחיזוק שיתוף הפעולה הגלובלי בתחום הבריאות.
החלטת הפרישה מגיעה ברקע של מחלוקות פוליטיות פנימיות וגלובליות סביב תפקידה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בעוד שממשל טראמפ מדגיש את הצורך בריבונות אמריקאית, מומחים וחוקקים מזהירים מהשפעות הרות גורל על בריאות הציבור, יחסי החוץ של ארצות הברית והאיזון הפוליטי בעולם.
בעקבות הצהרתו של טראמפ, נציגי האיחוד האירופי הביעו חשש משמעותי: "אנו רואים בדאגה את ההודעה על פרישה מארגון הבריאות העולמי על ידי ארצות הברית, ואנו סומכים על כך שהממשל האמריקני ישקול את האירוע מחדש לפני הנסיגה הרשמית", כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס.
התרעות פיקוד העורף