לפי ממצאי הדו"ח, כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה מאז 7 באוקטובר 2023. היקף האוכלוסייה הנפגעת הוא עצום, אך מערך בריאות הנפש של המדינה אינו ערוך להתמודד עם המצב. משך ההמתנה הממוצע לטיפול נפשי בקופות החולים עומד על שישה וחצי חודשים. למרות ש-38% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמינים חמורים, פחות מ-1% קיבלו טיפול מתאים.
הדו"ח חושף כי 11% בלבד מהמפונים מהדרום והצפון קיבלו טיפול נפשי ראוי, ורק 4% מילדי שדרות שפונו טופלו על ידי קופות החולים ומרכזי החוסן, למרות חשש נרחב לפגיעה נפשית חמורה בקרבם. 3% בלבד מניצולי מסיבות הטרנס באזור עוטף עזה קיבלו טיפול נפשי, וכ-98% מהם לא סיימו את מספר הפגישות המינימלי שנקבע עבורם לטיפול בחרדה.
עוד מציין הדו"ח כי הימים הראשונים למלחמה אופיינו בטיפול שנשען כמעט באופן מוחלט על מתנדבים, ללא פיקוח ממשלתי מסודר. המדינה לא הכינה מאגר של מטפלים מוסמכים לשעת חירום, ולא הבטיחה רישום מסודר של הטיפולים שהוענקו. חוסר תיאום זה פגע ברציפות הטיפולית של המטופלים והוביל לכך שמאות אלפי אנשים נותרו ללא מענה.
המבקר עוד מגלה כי צה"ל ומשרד הביטחון לא סיפקו מענה נפשי הולם ללוחמים שנחשפו לאירועים טראומטיים קיצוניים. רבים מהחיילים שנכחו באירועי ה-7 באוקטובר מדווחים על תסמינים חמורים של פוסט-טראומה, אך רבים מהם לא קיבלו טיפול נפשי מסודר. בתוך כך מערכת הביטחון לא קיימה מעקב אחר חיילים שנפגעו נפשית ולא יישמה את ההמלצות שניתנו בעבר בנוגע לתגבור שירותי בריאות הנפש בקרב המשרתים.
הדו"ח מציין כי גם נכי צה"ל הסובלים מפגיעות נפשיות מתמודדים עם הליך בירוקרטי מורכב לקבלת הכרה רשמית ונאלצים להמתין חודשים ארוכים לאישור הטיפול הנדרש. רבים מהם מדווחים על קושי משמעותי בקבלת תמיכה פסיכולוגית ראויה ומותאמת לצורכיהם.
מרכזי החוסן, האמורים לספק מענה לנפגעי חרדה במצבי חירום, התמודדו עם מחסור חמור בכוח אדם ואי-ודאות תקציבית. רבים מהמרכזים לא קיבלו את התקציבים הדרושים להם בזמן, וחלקם נאלצו להפעיל שירותים חלקיים בלבד. הדו"ח חושף כי 50,734 טיפולים בלבד הוענקו במרכזי החוסן בחודשים הראשונים למלחמה, למרות שמספר הנזקקים לטיפול הוערך בכמה מאות אלפים.
המבקר ממליץ על גיבוש תוכנית לאומית למערך בריאות הנפש שתכלול קיצור זמני ההמתנה, הרחבת ההכשרה של מטפלים מוסמכים, הבטחת תקצוב קבוע למרכזי החוסן והחלת פיקוח הדוק יותר על קופות החולים בתחום בריאות הנפש.
בנוסף, ממליץ המבקר להקים מנהלת ייעודית לשיקום נפגעי נפש ממלחמת חרבות ברזל, אשר תתכלל את פעילות משרד הבריאות, מערכת הרווחה וקופות החולים. המבקר קורא להבטיח כי כל אדם הזקוק לטיפול יוכל לקבלו בתוך זמן סביר, ולמנוע את הישנות הכשלים שהתגלו במלחמה הנוכחית.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סיכם: "מערך בריאות הנפש שהתקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר, קרס בימים הראשונים למלחמה. התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח, אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם. למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסיה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם. על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".
משרד הבריאות הגיב לדו"ח ומסר: "עמדת גורמי המקצוע כפי שהובאה גם לידי המבקר היא כי מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך – מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. מעבר לכך – המסקנות העולות מן הדוח בנוגע להיקף האוכלוסיה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור.
מערכת בריאות הנפש הייתה מצויה במשבר טרם המלחמה וגם המענים הניתנים מאז אין בהם כדי להספיק לכלל הצרכים הציבוריים. עם זאת - נושא בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות והמערכת כולה. המשרד יזם את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ששמה דגש ניהולי ומקצועי על התחום ותוקצבה ב-1.4 מיליארד שקלים. זהו התקציב הגדול ביותר הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל והוא מהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי, אשר נולד לצערנו מצורך גדול מאוד שיצרה המלחמה.
התקציב שהוקצה לתכנית הלאומית נועד להרחיב את השירותים בקופת החולים, במרכזי החוסן ובבתי החולים הפסיכיאטרים. תקציב זה מיועד גם לצורך פתיחת שירותי חירום בהם שירותי התערבות במשבר, מוקדים בקהילה ועוד. בנוסף, הוקצו סכומים נוספים להסכמי שכר לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים על מנת להביא לכך שיהיו יותר מטפלים בשירות הציבורי.
אנו מודעים לכך כי המערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים. עם זאת – אנו מאמינים שתפיסת הפתרון אותה אנו מובילים במסגרת התכנית הלאומית היא הכיוון הנכון ויש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות, ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהינו כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח. אנו נמשיך ונפעל, כפי שפעלנו בשנתיים האחרונות, על מנת להמשיך ולשפר את המענים הנפשיים הניתנים לציבור ומחויבים לביסוסה של מערכת בריאות נפשית איתנה ויציבה לטובת כלל הציבור, בשגרה ובחירום.
התרעות פיקוד העורף