מדובר בקפיצה של כמעט 4,000% במקרים המדווחים לעומת 2023, אז דווחו יותר מ-1,500 מקרי הדבקה. בתורה, גם 2023 רשמה עלייה קיצונית בהדבקה בשעלת - של יותר מ-7,000% לעומת שנת 2022. התחלואה המרבית בשנה זו נצפית בבאר שבע, אשקלון, ירושלים וסביבותיה, חיפה ותל אביב.
במשרד הבריאות ממליצים להקפיד על חיסוני התינוקות, וחיסון לנשים בשליש השלישי להיריון, המאפשר לאישה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, וכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו.
במשרד הבריאות מנסים כבר שנים להתגונן בפני בעיית "כיסי החיסונים" בעיקר בשכונות חרדיות סגורות, המסרבות להתחסן באופן שגרתי ולהיענות לחוקי ותקנות משרד הבריאות, ובכך הם מפיצות את המחלה ומחלות זיהומיות אחרות.
לכן במקד מתמקדים באופן כיסי התחסנות וסיוע רבים פותחים במבצעי חיסונים כדי להשלים את החסר הזה. אלא שהשנה החסר הלך וגדל באופן משמעותי עד שהוא כבר מהווה סכנה ממשית. ההמלצה היחידה שיש לתת לאלה שמבקרים בערים נגועות: עטו מסכה ושמרו מרחק.
כל מה שרציתם לדעת על מחלת השעלת
בשלב השני מופיע שיעול התקפי ממושך המלווה בהאדמה בפנים, אודם בלובן העין (לחמיות) הקאות ואף הפסקות נשימה בתינוקות. התקפי השיעול מסתיימים בקושי בשאיפת אוויר המתאפיין במעין שריקה. השלב השלישי מתאפיין בהמשך השיעול תקופה ארוכה.
העליה בשעלת מתרחשת בישראל ובעולם כולו כבר כמה שנים. אחת הסיבות לכך היא זמינות גבוהה יותר של בדיקות איבחון חדשות, אולם הסיבות המרכזיות הן מתנגדי החיסונים המפיצים את החיידק, ואלימות הולכת וגוברת של החיידק שמגלה עמידויות לחיסון.
ישנן אוכלוסיות גדולות שלא מחסנות לא רק נגד שעלת, אלא בכלל החיסונים, והתוצאה היא איים של אנשים לא מחוסנים שגורמים להתפרצויות של מחלות מדבקות ובהן שעלת.
האזורים הנגועים ביותר בשעלת הם תל אביב, ירושלים, צפת, רחובות רמלה וחדרה. באזורים אלה נמצאה לפני כשנה גם הדבקה רבה בנגיף החצבת, נתון המתאים להערכה כי אחד הגורמים העיקריים לתפוצת מגפת השעלת היא אוכלוסיות מתנגדי חיסון.
כאמור, סיבה נוספת היא אלימות החיידק ההולכת ומתגברת בשנים האחרונות. החיידק קצת השתנה כמו שווירוס של שפעת משתנה וצריך לחסן כל שנה, גם חיידק השעלת השתנה מה שיצריך בשנים הקרובות להתאים את החיסון לאלימות של חיידק השעלת.
התרעות פיקוד העורף