"יש לומר את האמת - איננו יכולים לעשות הכול", אמר טדרוס בישיבת ועדת התקציב לקראת העצרת הכללית של הארגון בשבוע הבא. הארגון ייאלץ, לדבריו, לפעול במסגרת תקציב מצומצם ב־21% לשנים 2026–2027, שיעמוד על כ־4.2 מיליארד דולר בלבד, מהם צפויים להתקבל בפועל כ־60% בלבד, וגם זאת אם מדינות החברות יאשרו העלאת דמי החבר שלהן.
בעקבות הקיצוץ, הודיע הארגון כי מספר מחלקותיו יירד מ־76 ל־34 בלבד, ושעלות השכר תקוצץ ב־25%, אם כי עדיין לא ברור כמה משרות יקוצצו בפועל. במקביל, הוחלט לצמצם את צוות ההנהלה הבכירה: 7 חברים בלבד, לעומת 14 בעבר. ד"ר טדרוס הדגיש כי מדובר בצעדים כואבים אך הכרחיים: "צמצום בהיקף כוח האדם פירושו צמצום משמעותי בהיקף הפעילות שלנו". לדבריו, הארגון כבר מקיים שיחות עם גופים אחרים בתחום הבריאות העולמית על שיתופי פעולה, במטרה לייעל פעולות ולחסוך בהוצאות.
מאחורי המשבר התקציבי החריף, ניצבת שורת ביקורות חריפות שנמתחו לאורך השנים על הארגון, בייחוד מאז מגפת הקורונה. ארצות הברית, בהובלת ממשל טראמפ, האשימה את הארגון בתגובה מאוחרת, הססנית ולקויה לווירוס הקורונה ובכך שגרם להחמצת חלון ההזדמנויות לבלימת ההתפרצות. אחד המחדלים המרכזיים שצוטטו היה סירובו של הארגון להכריז על הקורונה כמגפה כלל עולמית בשלב מוקדם, מהלך שלדברי מומחים גרם לאובדן זמן יקר ולאי־היערכות מספקת במדינות רבות.
לצד זאת, נטען שהארגון לא קידם חקירה עצמאית מספקת באשר למקור הנגיף, שנמצא עד היום תחת סימן שאלה. ביקורת נמתחה גם על כך שארגון הבריאות נשען על מידע שהועבר מסין ולא דרש גישה בלתי תלויה למוקדי ההתפרצות הראשוניים. במדינות שונות, כולל גרמניה, אוסטרליה, בריטניה ויפן, הועלו שאלות לגבי מידת העצמאות של הארגון, שנטען לעיתים כי פעל מתוך לחץ פוליטי ולא על בסיס מדעי טהור.
הכישלון במיגור הקורונה לא היה תקדים בודד. גם בטיפול בהתפרצויות אבולה באפריקה, במיוחד בסיירה לאון ובליבריה – ספג הארגון ביקורת קשה על תגובה איטית מדי, חוסר תיאום עם מערכות הבריאות המקומיות, והתנהלות לוגיסטית לקויה. דו"חות פנימיים העלו כי הארגון לא הפיק לקחים מהתפרצויות קודמות.
בצל הקיצוץ התקציבי, נשמעות קריאות מצד מומחים בעולם לברר מחדש את תפקידו של הארגון בעידן הנוכחי: האם עליו לשמש גוף מדעי ויועץ מדיניות גרידא, או שמא להקים מחדש מערך מבצעי עצמאי שיכול להגיב במהירות למשברים בריאותיים עולמיים. מנגד, מבקרים מציינים שההסתמכות על תרומות מדינות־חבר – במקום תקציב עצמאי מובנה – הופכת את הארגון לפגיע פוליטית ותקציבית. בעוד שמדינות מסוימות תומכות בהגברת התקציב החובה של החברות, אחרות, בעיקר מדינות עשירות, אינן ממהרות להתחייב למימון נוסף.
גם בישראל דנים בפרישה אפשרית מארגון הבריאות העולמי: בישיבה סוערת בכנסת, נטען כי ארגון הבריאות העולמי פועל בקביעות בגישה עוינת כנגד מדינת ישראל, תוך קידום החלטות הפוגעות בזכויותיה בזירה הבינלאומית. עוד נטען כי מדיניות הארגון נגועה פעמים רבות באנטישמיות ובאפליה ברורה כלפי ישראל, ומהווה פגיעה חמורה בלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית.
ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) הוקם ב-7 באפריל 1948 כסוכנות של האו"ם, במטרה לקדם את בריאות הציבור ברחבי העולם, להילחם במחלות זיהומיות ולסייע למדינות במצבי חירום בריאותיים. הארגון ממומן בעיקר על ידי המדינות החברות בו, לצד תרומות מקרנות בינלאומיות וגופים פרטיים. מדינת ישראל הצטרפה כחברה בארגון בשנת 1949, ומאז היא משתתפת בפעילויותיו ובמימונו השוטף, כחלק מהתחייבויותיה כחברה בקהילה הבינלאומית. אלא שלאחרונה קראו גורמים בממשלה לפרוש מהארגון.
בדיון בכנסת נטען עוד כי הארגון לא גינה עד היום את טבח שבעה באוקטובר, בה מחבלי חמאס תקפו בין השאר אמבולנסים ורצחו רופאים, פרמדיקים וחובשים. הארגון גם לא הגיב עד היום על שימוש של חמאס בבתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא לצורכי טרור וכמגן אנושי. רק ב-20 בנובמבר 2023, פרסם הארגון מאמר שכותרתו: "ארגון הבריאות העולמי מזועזע מן המתקפה האחרונה על בית החולים האינדונזי בעזה". במאמר זה צוין כי "הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז ה-7 באוקטובר, והעולם לא יכול לעמוד מנגד בשקט בזמן שבתי חולים אלה, אשר אמורים להיות מקומות מפלט בטוחים, הופכים לסצנות של מוות, הרס וייאוש".
התרעות פיקוד העורף