למה האבטיח הוא לא רק מים וסוכר
אחת הטענות הנפוצות כלפי האבטיח היא שהוא “סתם מים וסוכר". ואכן, מדובר בפרי שמכיל כ־92% מים, ומכאן תחושת הרעננות שהוא מספק. תכולת הקלוריות שלו נמוכה במיוחד - רק כ־30 קלוריות ל־100 גרם - והוא כמעט נטול שומן ונתרן. אבל אם מסתפקים רק בזה, מפספסים את העיקר: האבטיח הוא מקור עשיר לנוגדי חמצון חשובים, ובראשם הליקופן - אותו פיגמנט טבעי שמקנה לו את צבעו האדום.
מעבר לכך, האבטיח מכיל ויטמין C, גם אם לא בכמות גבוהה יחסית לירקות ולפירות אחרים. ויטמין C, שרגיש לחום, לא נהרס באבטיח, כי הוא נצרך כשהוא טרי וללא חימום. כדאי לזכור שוויטמין C נהרס לאחר בישול של ירקות או פירות.
עוד באבטיח: בטא־קרוטן, שהוא מקור לוויטמין A, שמגן עלינו מהשמש, וחומצת האמינו ציטרולין, שיכולה לשפר זרימת דם ולהקל את התאוששות השרירים לאחר מאמץ.
אחד ההיבטים החשובים באבטיח הוא השפעתו הגליקמית. האינדקס הגליקמי מודד כמה מהר הסוכר בדם עולה אחרי שאוכלים מזון מסוים. למשל ללחם לבן אינדקס גבוה. לשעועית אינדקס נמוך. אינדקס גבוה עשוי להרתיע סוכרתיים, אך העומס הגליקמי של מנת אבטיח ממוצעת (כוס אחת עד שתי כוסות) הוא נמוך–בינוני, כך שצריכה מתונה לא צפויה לגרום לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם.
הצריכה האידיאלית - גם לסוכרתיים וגם למי שמקפיד על משקל - היא 2־1 כוסות ביום, ובשילוב עם שומן או חלבון, למשל אגוזים, שקדים או גבינה בולגרית במליחות מעודנת. באכילה ישירה מתוך קערה של קוביות, קל לאכול כמויות גדולות, ולכן כדאי לאכול מספר קוביות מצלחת אישית, או פרוסת אבטיח שיש בה 5־4 קוביות גדולות.
אבטיח או מלון?
ועכשיו לשאלה שחוזרת בכל קיץ: אבטיח או מלון? שניהם בני משפחת הדלועיים, שניהם עשירים במים ודלים בקלוריות, אך ההרכב התזונתי שונה. בעוד האבטיח מביא את הליקופן האדום, המלון תורם בטא־קרוטן - פיגמנט כתום שהופך בגוף לוויטמין A. השילוב ביניהם - אדום וכתום - הוא הדגמה חיה לעיקרון של תזונה מגוונת, צבעונית ומזינה.
עוד ארבע עובדות מעניינות
“לשמור בקירור לאחר הפתיחה" - אבטיח שלם יכול להישמר מחוץ למקרר כשבוע, ובתנאי שהוא נשמר במקום מוצל ויבש. במקרר - הוא יחזיק עד שלושה שבועות. לאחר החיתוך, יש לשמור בכלי אטום, ולצרוך בתוך יומיים־שלושה. אבטיח קפוא אומנם שומר על ערכיו אך מרקמו משתנה - והוא מתאים בעיקר לשייקים.
הסוד החקלאי - מרבית גידול האבטיחים בישראל מבוסס על הרכבה על כנות דלעת. כנת דלעת היא צמח דלעת המשמש בסיס (שורש וגבעול תחתון) להרכבת צמח אבטיח. שיטה זו נקראת “הרכבה" ובה מחברים את חלקו העליון של האבטיח (הרוכב) אל שורשי הדלעת (הכנה). מטרת ההרכבה היא להקנות לאבטיח עמידות גבוהה יותר למחלות קרקע, לעקות סביבתיות (כמו חום ומליחות), ולשפר את היבול ואיכות הפרי.
קיץ כל השנה - עונת הגידול מתחילה בערבה התיכונה ובכיכר סדום (שתילות סתיו וחורף), ממשיכה בצפון ים המלח, בקעת הירדן, בית שאן, הגלבוע, הנגב, ובהמשך בגליל, רמת הגולן ומישור החוף. כך ניתן לספק אבטיחים טריים כמעט כל השנה.
התרעות פיקוד העורף