מחלת הסוכרת בעליה מטרידה ומרבית החולים בפריפריה: משרד הבריאות פרסם את דוח מצב הסוכרת לשנת 2023, ממנו עולה כי שיעור התחלואה במחלה נשאר יציב אך גבוה, עם קרוב ל־700 אלף חולים. הדוח מתאר את התחלואה לפי גיל, מגדר, אזור מגורים ורקע חברתי־כלכלי, ומדגיש את השפעתה המתמשכת של הסוכרת על בריאות הציבור בישראל.
מחלת הסוכרת נחלקת לשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים") מופיעה לרוב בילדות או בגיל צעיר, והיא נובעת מכך שהגוף אינו מייצר כלל את ההורמון אינסולין. חולים אלה נדרשים להזרקות יומיומיות או לשימוש במשאבת אינסולין מתקדמת.
בשנת 2023 נכללו ברישום הלאומי 696,121 חולי סוכרת מגיל שנתיים ומעלה, שהם 7.4% מהאוכלוסייה. מגיל 35 ואילך עולה שיעור החולים בהדרגה, כאשר בקרב בני 65 ומעלה מדובר באחד מכל שלושה. המגמה נמשכת עד גיל 84 ואז חלה ירידה. גברים לוקים בסוכרת בשיעור גבוה יותר מנשים, והמחלה שכיחה במיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמד חברתי־כלכלי נמוך ובינוני־נמוך.
אחד הממצאים הבולטים נוגע להבדלים בין מגזרים: השיעורים דומים באוכלוסייה הערבית והבדואית, ושניהם גבוהים יותר מאשר בקרב היהודים. בנוסף, הסוכרת פחות מאוזנת בקבוצות אלה, עם שיעור גבוה יותר של חולים עם רמות סוכר גבוהות במיוחד.
בחלוקה גיאוגרפית מתגלים פערים ברורים. שיעורי הסוכרת הנמוכים ביותר נצפו בתל אביב־יפו, פתח תקווה ורחובות, בעוד שהגבוהים ביותר נמצאו בנפות גולן, יזרעאל, חדרה ועכו. המגמות בעשור האחרון מצביעות על עלייה מתונה במספר החולים, כ־0.9% לשנה, אך לאחר תקנון לגיל השכיחות נותרת יציבה.
מבחינת טיפול ומעקב, כ־88% מהחולים בני 25 ומעלה עברו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר בשנת 2023. שיעור החולים שאינם מאוזנים יורד עם הגיל ועם עלייה במצב החברתי־כלכלי. במקביל, 20.6% מהחולים מעל גיל 25 סובלים מתפקוד כלייתי ירוד, ו־0.6% מהם מטופלים בדיאליזה, ברוב המקרים כתוצאה ישירה מסוכרת. 1.1% זכאים לתעודת עיוור בעקבות המחלה, ו־0.9% עברו קטיעת גפה.
בהשוואה בינלאומית, שיעור הסוכרת בישראל גבוה מהממוצע האירופי: 8.5% לעומת 7.0%. מדובר בנתון מדאיג במיוחד נוכח העובדה שהמדינה משקיעה מאמצים משמעותיים לצמצום התחלואה.
"הנתונים מדגישים את הנטל הכבד שמחלת הסוכרת מטילה על האוכלוסייה בישראל, במיוחד בקרב בני הגיל השלישי" מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, פרופ' ליטל קינן, " ". קיים צורך להמשיך ולהשקיע בתכניות התערבות ובהעלאת מודעות". ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה, הוסיפה כי "המניעה היא הכלי החשוב ביותר, באמצעות תזונה בריאה, פעילות גופנית וסביבות חיים תומכות בריאות".
התרעות פיקוד העורף