שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת על הרדמה - ולא העזתם לשאול

מהם סוגי ההרדמה הקיימים?

---

חסימה עצבית היא הרדמה אזורית שבה מתבצעת הרדמה של אזור או גפה כמו כתף, יד או חלק מהבטן. ההזרקה באותם מקרים היא סביב מקבץ עצבים גדול שמעצבב את אותו אזור שבוחרים להרדים. יתרונה הגדול בכך שהיא יכולה להחליף הרדמה כללית או לשמש כתוספת להפחתת כאבים לאחר הניתוח.

הרדמה אפידורלית או ספינלית שכיחה בעיקר בלידות ובניתוחים קיסריים. מחט דקה מוחדרת בין החוליות ומזריקה חומר סביב שורשי העצבים, כך שהמטופל מאבד תחושה בפלג הגוף התחתון בלבד. לעיתים מוחדר צנתר שמאפשר להמשיך ולהזריק חומרי הרדמה גם לאחר הניתוח לשיכוך כאבים.

הרדמה כללית היא המוכרת והנפוצה ביותר בניתוחים גדולים. היא כוללת הרגעה, שינה עמוקה, שכחה של האירוע, שיכוך כאב והרפיית שרירים. כאן המטופל מאבד הכרה לחלוטין והשליטה עוברת לצוות ההרדמה שמנהל גם את הנשימה וגם את מערכות הגוף האחרות.

אילו תרופות משמשות להרדמה כללית?

ישנם מגוון רחב של תרופות המשמשות לביצוע הרדמה. הרופא המרדים "תופר" חליפת הרדמה המתאמת למטופל בהתחשב ברקע הרפואי, סוג הניתוח, גילו,  ניסיון מהרדמות וניתוחים קודמים, משך האשפוז והשיקום לאחר הניתוח ואף לוקח בחשבון העדפות של המטופל. מרבית התרופות ניתנות באמצעות העירוי ולעיתים משולבים גזי הרדמה כגון האיזופלורן או סבופלורן הנשאפים בנשימה בהמצאות מסכת ההרדמה.

התרופה העיקרית המשמשת להרדמות הינה הפרופופול. הרופא המרדים משלב תרופות נוגדי כאב כדוגמאת הפנטניל או המורפין, תרופות להרגעה כגון מידזולם ובעת הצורך תרופות לשיתוק שריר כגון רוקורוניום. תהליך ההרדמה הוא  בטוח מאוד ולרוב עובר מבלי ששמנו לב שעברנו הרדמה או לצורך העניין ניתוח אך לעיתים מופיעות תופעות לוואי מעצם תהליך ההרדמה ומתן התרופות כדוגמת בחילה, פריחה וגרד, חולשה.

עד כמה ההרדמה בטוחה?

כאמור ההרדמה נחשבת כיום לבטוחה ביותר. בזכות התפתחות חומרי ההרדמה המודרניים, המכשור המתקדם וההתמקצעות של הרופאים המרדימים, שיעור הסיבוכים ירד באופן משמעותי.

במהלך הניתוח החולה מחובר למד סטורציה שבודק את רוויון החמצן בדם, למד לחץ דם, למוניטור אק"ג ולעיתים גם למכשירי EEG שמנטרים את פעילות המוח. מעבר לכך המרדים צופה במטופל עצמו: תנועות, הבעות פנים, דמעות והזעה עשויים להעיד על עומק ההרדמה.

למרות השיפור המשמעותי, עדיין מדובר בפרוצדורה רפואית עם סיכונים, בעיקר בחולים מבוגרים או מורכבים ובניתוחים מסובכים. לכן נעשית הערכה מדוקדקת מראש במרפאת טרום הרדמה כדי להכין את המטופל בצורה האידיאלית להרדמה ולניתוח ובכך לצמצום למינימום את האפשרות לסיבוך.

---

מה בודקים לפני הניתוח?

בפגישת טרום הרדמה מתבצע ראיון רפואי עם החולה. המרדים בודק את ההיסטוריה הרפואית, תרופות קבועות, אלרגיות ורגישויות, ניתוחים קודמים ומחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב וריאות. במקרים מסוימים המטופל מופנה לייעוץ של מומחים נוספים כדי לאזן מיטבית את מצבו הבריאותי לפני מועד הניתוח.

השלב הזה נועד לא רק למנוע סיכונים אלא גם לבנות תוכנית הרדמה מותאמת אישית. כך, למשל, יוחלט אם להעדיף הרדמה אזורית על פני כללית, או אילו תרופות מתאימות ביותר עבור אותו מטופל.

למה צריך לצום לפני ניתוח?

אחת הסכנות בהרדמה כללית היא שאיפת תוכן קיבה אל הריאות. כדי להפחית את הסיכון הזה נקבעים כללים ברורים לצום. מבוגרים נדרשים להימנע ממזון מוצק ומוצרי חלב שש עד שמונה שעות לפני הניתוח, ומנוזלים צלולים שעתיים לפניו. אצל ילדים ההנחיות מותאמות לגיל ולסוג המזון, כאשר המטרה היא שקיבה תהיה ריקה בזמן ההרדמה.

ההקפדה על צום חיונית מאחר שגם אירוע נדיר של שאיפת תוכן קיבה עלול להסתיים בדלקת ריאות כימית מסוכנת. צוות חדר הניתוח מקפיד לוודא שהמטופל עמד בהנחיות לפני תחילת ההרדמה.

האם הרדמה מסוכנת יותר במעשנים?

גם הפסקה קצרה של יממה אחת בלבד תורמת, ולכן רופאים ממליצים לכל מועמד לניתוח להפסיק לעשן מיידית, אפילו אם הניתוח קרוב. עישון נקשר גם בהפרעה לאיחוי פצעים ובהחלמה איטית יותר.

האם יש חולים שלא יכולים לעבור הרדמה?

באופן עקרוני אין מצב רפואי שבו הרדמה אסורה לחלוטין, אך ישנם חולים שמצבם הופך את ההרדמה למסוכנת מאוד. במקרים כאלה מתקיים דיון רב-תחומי עם המטופל ובני משפחתו, נשקלת תועלת הניתוח מול הסיכון, ולעיתים ההחלטה היא לדחות את ההתערבות. במצבים דחופים לא תמיד קיימת אפשרות להמתין, ואז מתבצע הניתוח תחת בקרה קפדנית במיוחד ובשימוש במינימום החומרים הדרושים.

לאור המגוון הרחב של תרופות ושיטות ההרדמה ניתן  להימנע במידת הצורך מתרופות שלהם ישנה רגישות (אלרגיה) למטופל. במידה שהיו בעיות בהרדמות בעבר חשוב שהמטופל יתאר זאת לרופא המרדים וזה יאפשר לבצע התאמה של סוג ההרדמה, סוגי ומינוני התרופות כמו גם ביצוע ניטור נוסף במידת הצורף, כל זאת על מנת לאפשר הרדמה איכותית ובטוחה גם למטופל זה.

---

מהם הסיכונים האפשריים?

מרבית הסיבוכים כיום הם קלים יחסית, כמו בחילות או הקאות לאחר הניתוח. במיעוט המקרים עלולות להתרחש ירידה בלחץ הדם, הפרעות בקצב הלב או תגובות אלרגיות. בחולים מבוגרים עשויה להופיע לעיתים ירידה זמנית בתפקוד הקוגניטיבי, תופעה שנחקרת רבות.

חשוב לזכור: למרות החששות, שיעור התמותה מהרדמה ירד בצורה דרמטית בעשורים האחרונים והוא נחשב לנמוך מאוד. רוב הבעיות נובעות ממצב רפואי קשה או מהמורכבות של הניתוח עצמו, ולא מההרדמה בלבד.

איך המרדים יודע שהמנותח באמת ישן?

למרות טכנולוגיות המעקב, הניסיון של הרופא המרדים הוא הגורם החשוב ביותר. יכולתו לפרש סימנים עדינים אצל המטופל ולעדכן את מינוני התרופות מבטיחה שההרדמה תישאר יציבה והחולה לא יחוש כאב.

האם יש גיל שבו מסוכן לעבור הרדמה?

הגיל כשלעצמו אינו מגבלה. תינוקות וקשישים יכולים לעבור הרדמה, בתנאי שמצבם הבריאותי מאפשר זאת. הרופא המרדים מתאים את סוג ההרדמה והתרופות לפי גיל החולה, משקלו, מצב מערכות הגוף וההיסטוריה הרפואית שלו. במקרים רבים קשישים עוברים ניתוחים מורכבים בבטחה, בזכות תכנון מקדים והשגחה צמודה.

מה קורה אם צריך ניתוח חירום בלי זמן להרדמה מלאה?

במצבי חירום, כמו דימום קשה או תאונות דרכים, המרדים עשוי להשתמש במגוון ומינון שונה של תרופות כדי לאפשר את הניתוח תוך ייצוב מצבו הקיצוני של המטופל ובכך להציל את חייו. מדובר בצעד חריג שנעשה רק כשאין ברירה אך כזה שמאפשר ביצוע הרדמה גם במצבי קיצון.

למה נדרשת לעיתים הנשמה במהלך הניתוח?

חלק מהתרופות גורמות לדיכוי עד כדי הפסקה בנשימה העצמונית ולכן יש צורך בהנשמה מלאכותית. לעיתים די במסכת חמצן אך בניתוחים מסויימים נדרשת החדרת צינור לקנה הנשימה והחולה מחובר למכונת הנשמה. כך מבטיחים זרימת חמצן וגזי הרדמה רציפה תוך שמירה על רמות חמצן תקינות בזמן שהחולה ישן ואינו שולט בנשימה.

מהו שיעור התמותה מהרדמה כיום?

הנתונים מראים כי מדובר באירוע נדיר ביותר. ברוב המקרים קיים קושי להבחין אם הסיבוך נגרם מהניתוח או מההרדמה עצמה, שכן שתי הפעולות מתבצעות יחד. עם זאת, אפשר לומר בביטחון ששיעור הסיבוכים החמורים ירד פלאים עם השנים, בזכות ההתקדמות האדירה בתחום.

"הרוב המוחלט של המטופלים מוצאים עצמם לאחר הניתוח רגועים מבלי שיזכרו דבר מרגע התחלת ההרדמה כשהכאב נשלט והגוף מנוטר בקפדנות" החולים מתעוררים בחדר ההתאוששות מבלי שיזכרו דבר, כשהכאב נשלט והגוף מנוטר בקפדנות", מסכם ד"ר מיקי אוליאמפרל, "זו עדות לכך שההרדמה ברפואה המודרנית היא פרוצדורה בטוחה והכרחית. המרדים עבר התמחות ארוכה ומפרכת, הכוללת גם עבודה בטיפול נמרץ. הוא מיומן בכל מקרה חירום אפשרי בזמן ניתוח, והוא דואג לכך שתהיו בידיים בטוחות, תלכו לישון ברוגע ותתעוררו כשאתם בדרך לעידן חדש, לעבר ההחלמה".