המחקר החדש בחן שתי גישות טיפוליות שונות: האחת טיפול מתמשך בכדור הניתן מדי יום, והשנייה, טיפול קצוב בזמן במשלב של שתי תרופות הניתן לתקופה מוגדרת. שתי גרסאות של הטיפול הקצוב נבדקו, האחת שילוב של שני כדורים לשימוש במשך 15 חודשים והשנייה שילוב של כדור וזריקה למשך 12 חודשים בלבד. בכל המקרים התוצאות הראו יעילות דומה בעצירת התקדמות המחלה בהשוואה לטיפול היומי המתמשך.
הנתונים, שפורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל" כללו מעקב של כמעט שלוש שנים אחר כל החולים, יותר משנה וחצי לאחר הפסקת הטיפולים הקצובים בזמן. "המטרה העיקרית של המחקר היתה למדוד את הזמן הממוצע עד התקדמות המחלה", מסבירה פרופ' תדמור. התוצאות היו ברורות, כ־80 אחוז מהחולים בכל זרוע נותרו ללא התקדמות מחלה.
מדדים רגישים במיוחד שנבדקו במחקר, המזהים אפילו תא סרטני יחיד מתוך מיליון תאים, הצביעו על עדיפות מסוימת למשלבי הטיפול הקצובים. "כאן המשלבים הקצובים בזמן אפילו הראו עדיפות על הטיפול הקבוע", מדגישה פרופ' תדמור.
לטענתה, המהפכה בטיפול ב-CLL החלה לפני כעשור, עם המעבר מכימותרפיה לטיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה. "אם לפני עשור לא היו לנו כלל דרכים לשפר את תוחלת החיים של חולי CLL, אז היום לא רק שאנחנו משפרים את תוחלת החיים שלהם, אלא שאנחנו מאפשרים להם תוחלת חיים של אדם בריא, וכל זאת עם טיפול קצוב בזמן", היא מסכמת.
התרעות פיקוד העורף