מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב"ם בחיפה מתמודדים בימים אלה עם עומס שכמותו לא נרשם מאז שיאי מגפת הקורונה: ארבעה תינוקות מחוברים במקביל למכשירי אקמו, מכשירי הנשמה לב־ריאה שמופעלים רק במקרים הקריטיים ביותר. שניים מהתינוקות אושפזו במצב קשה בעקבות סיבוכי שפעת. גם בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים מדווחים על זרם מתמשך של ילדים בגילים שונים הלוקים בשפעת, חלקם נזקק להנשמה.
גם במכבי שירותי בריאות, קופת החולים השנייה בגודלה בישראל, שבה מבוטחים קרוב לשלושה מיליון איש, מצביעים על פעילות חריגה של נגיף השפעת בעונה זו. על פי הנתונים במכבי, במהלך חודש נובמבר כ־25% מהדגימות בבדיקת PCR לנגיפי נשימה, שנלקחו במרפאות הקהילה, נמצאו חיוביות לשפעת מסוג A, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה התגלו 5% בלבד. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם בקרב ילדים ובני נוער: מתוך כל בדיקות ה־PCR שנלקחו בקבוצת הילדים בגילי גן (3־6) במהלך נובמבר, 59% יצאו חיוביות לשפעת מסוג A. בקרב ילדים ובני נוער בגילי בית ספר (6־18), 50% מהבדיקות נמצאו חיוביות.
הבעיה: מיעוט מתחסנים
"האוכלוסייה מתחילה להרגיש את זה מתפשט, והבעיה העיקרית היא העובדה שאנשים לא מתחסנים נגד שפעת ולא מודעים לסיכון שכרוך בכך. יש לנו בעיה קשה מאוד בכך שמשרד הבריאות לא עושה מספיק הסברה בנושא החיסונים, לטעמי, ולכן אחוזי ההתחסנות בקרב האוכלוסייה נמוכים מאוד. על פי משרד הבריאות רק 13% מכלל האוכלוסייה התחסנו, וזה מגוחך. מספרים נמוכים יש גם בקרב נשים הרות, שהן בקבוצות סיכון כמו מבוגרים מגיל 75 ומעלה".
אנחנו נוטים לזלזל
פרופ’ הרץ מדגיש את חשיבותו של החיסון נגד שפעת להצלת חיים. "הרבה אנשים שואלים ‘למה להתחסן?’, וזו שאלה לגיטימית, אז יש כמה נתונים המבוססים על מחקרים עמוקים שמסבירים זאת", הוא מפרט. "הציבור הפגיע ביותר הוא האוכלוסיות בסיכון – אנשים מבוגרים, תינוקות, נשים בהיריון ואנשים חולים. חשוב להבין שאדם צעיר, בריא וחזק, שנדבק בנגיף, יכול להדביק את ההורים, הסבים או התינוק. גם אם אתה מרגיש מצוין, ייתכן שאתה נשא אסימפטומטי של הנגיף ויכול להדביק אחרים בלי לחוש את המחלה בעצמך. נתון נוסף שמעטים יודעים הוא שהחיסון שמקבלים בארץ הוא נגיף שפעת מומת שמוזרק לתוך השריר, לכן הוא לא יכול להתרבות או לגרום למחלה, אלא רק לעורר תגובה חיסונית ליצירת נוגדנים".
עוד הוסיף: "הסיכון בחיסון כמעט לא קיים, לעומת הסיכון בהידבקות בנגיף עצמו. כשאדם נדבק בנגיף, הסיכון שלו לחטוף התקף לב בשבוע שאחרי גדול פי שישה, ובחודש שאחרי, גדול פי שניים מזה של אנשים שאינם חולים. השפעת יכולה להחמיר מאוד את המצב של אנשים שסובלים ממחלה נשימתית ואף ליצור סיבוכים מסכני חיים. החיסון לא מבטיח שתהיה מוגן ב־100% אבל הוא מפחית את הסיכוי שהשפעת תגרום לך לסיבוכים. הדבר הכי חכם שאנשים יכולים לעשות עכשיו זה ללכת ולהתחסן נגד שפעת, כי בקרוב, כשהשפעת תתפשט יותר, זה יהיה פחות אפקטיבי".
ד"ר שפירא בן־דוד מדגישה ש"החיסון הוא הדבר החשוב ביותר". עקרונית, היא ממליצה להתחסן כבר בסוף הקיץ, אך גם עכשיו "זה יעיל, למרות שלוקח זמן עד שהחיסון עובד". לצד החיסון היא ממליצה על צעדי זהירות בסיסיים: "לא לשהות בקרבת אנשים חולים, אם חולים לא לבוא לעבודה, לא לשלוח ילדים חולים לגן ולהישאר בבית עד שהתסמינים עוברים".
בנוסף, היא ממליצה להקפיד על רחיצת ידיים שכן הווירוס "נישא על הידיים" ועובר בקלות במגע ועל שטחים. "אנחנו נוטים לזלזל בשפעת, אבל כל שנה יש מקרים של תמותה", היא מתריעה. "השפעת יכולה לגרום לתחלואה נשימתית קשה ואפילו למוות, לצערנו. חשוב לי להגיד שבמחקר שעשינו במכבי ראינו שילדים מתחסנים כשההורים שלהם מתחסנים. חשוב שכל המשפחה תלך להתחסן – ילדים, בני נוער ומבוגרים. זה חשוב גם כדי להגן על הקשישים, אוכלוסייה שהחיסונים אצלה פחות יעילים. חשוב להתחסן כדי להגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו".
התרעות פיקוד העורף