"התוצאה הראשונה היא נחירה, כשהאוויר יוצא דרך פתח צר ויוצר רעש. ברגע שהמעבר מתמוטט לחלוטין, הנשימה נעצרת. המוח מזהה את חוסר החמצן ומעיר את הגוף, אך האדם אינו מודע לכך. התוצאה היא עיכוב בנשימה, ואז אנו שומעים את הנחירה, את השקט שמגיע לאחר מכן, ואז נשימה חזקה יותר, מה שיכול להיות מפחיד, אך לא מסוכן אם נשארים ערניים. עם זאת, דום נשימה בשינה עלול להוביל לבעיות בריאותיות בטווח הארוך, כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב וסיבוכים רפואיים אחרים. לכן חשוב לטפל בזה בהקדם. אם יש עודף משקל, ירידה במשקל עשויה לשפר את המצב".
"בנוסף, הטיפול הנפוץ ביותר הוא שימוש בסיפאפ, מכשיר שמספק אוויר בלחץ גבוה ומונע את קריסת צינור הנשימה, כך שהאדם אינו נוחר ואין הפסקות נשימה. זהו טיפול יעיל, אך דורש זמן להתרגל אליו. ישנם גם מכשירים אחרים, כמו סדים דנטליים, שמסייעים לשמור על הלסת במיקום כזה שמפחית את הירידה בתפקוד צינור הנשימה. אם כל זה לא עוזר, קיימת אופציה של ניתוח, אך בדרך כלל מומלץ לנסות את כל הפתרונות הקיימים לפני כן".
"רוב המים במרכז הארץ הם מים מותפלים, ולכן חסר בהם מגנזיום, דבר שיכול להשפיע גם על השרירים שלנו. מומלץ לקחת לפחות 520 מיליגרם של מגנזיום ביום. כמו כן, כדאי לשלב אשלגן בתפריט, מאחר שגם הוא חשוב לתפקוד תקין של השרירים. אפשר לקבל את המגנזיום גם ממזונות כירקות, אגוזים ודגנים מלאים, אך אם מדובר בכיווצים חוזרים ונשנים, כדאי לקחת תוסף. אם זה לא עוזר, מומלץ לבדוק אם יש חסר בוויטמין E או בעיות בעמוד השדרה".
"בנוסף, כדאי לבצע תרגילים שמסייעים בשחרור נוזלים מהאוזניים, כמו פמפום: מילוי הריאות באוויר, סגירת הפה והאף וניסיון לשחרר את האוויר דרך האף. אפשר גם ללעוס מסטיק או למצוץ סוכרייה, אם כי אלה פחות יעילים מהפמפום. אם הכאבים לא נחלשים או השמיעה לא חוזרת, כדאי לפנות לרופא ולבדוק אם מדובר בדלקת או במצב אחר שדורש טיפול. אם את מרגישה טוב מלבד הכאבים המקומיים, ניתן להמשיך בשגרת החיים".
"כמו כן, יש תרופה ישנה בשם נורטילין שהייתה בשימוש לטיפול בדיכאון, והיא יכולה להקל גם במקרה של מעי רגיז. מדובר בכדור שמרדים מעט. אפשר לשלב את התרופה עם פרוביוטיקה. יש לזכור שברוב המקרים של מעי רגיז מדובר ברגישות של המעי ולא בהפרעה חמורה, והטיפול המתאים יכול להקל את הסימפטומים בצורה משמעותית".
התרעות פיקוד העורף