זן K זוהה לראשונה בקיץ 2025, ומאז התפשט במהירות במדינות רבות, בעיקר באירופה ובמזרח אסיה. בחודשים האחרונים הוא הפך לדומיננטי גם בצפון אמריקה ובישראל. לפי נתוני המרכזים לבקרת מחלות, מרבית הדגימות שנלקחו בעונה הנוכחית משתייכות לתת זן זה, תופעה נדירה יחסית בשלב מוקדם כל כך של העונה.
נגיף השפעת הוא נגיף RNA עטוף, בעל מבנה כדורי או אליפטי, המצויד בשני חלבונים מרכזיים הבולטים מפני השטח שלו. האחד הוא המוגלוטינין, האחראי על היצמדות הנגיף לתאי מערכת הנשימה, והשני הוא נוראמידאז, המסייע לשחרור הנגיפים החדשים מהתא המודבק.
השילוב בין סוגי החלבונים הללו הוא שמגדיר את תת הסוג של הנגיף, למשל H3N2. בזן K חלו שינויים מבניים בעיקר באזור ההמוגלוטינין. שינויים אלה, גם אם הם זעירים במבט מולקולרי, עלולים להשפיע באופן דרמטי על האופן שבו מערכת החיסון מזהה את הנגיף, ועל יכולתו להדביק בני אדם.
בדומה לזני שפעת אחרים, גם זן K עובר בעיקר דרך טיפות נשימתיות הנפלטות בשיעול, עיטוש ודיבור. לאחר חדירתו לדרכי הנשימה העליונות, הנגיף נקשר לתאים, חודר אליהם ומשתלט על מנגנוני התא לצורך שכפולו. התוצאה היא פגיעה ברירית הנשימה ותגובה דלקתית חריפה, המתבטאת בחום גבוה, כאבי שרירים, חולשה, כאבי ראש ושיעול. בקרב אוכלוסיות בסיכון, המחלה עלולה להסתבך בדלקת ריאות, החמרה של מחלות לב וריאה ואף תמותה.
מדוע זן K מדבק יותר? ההשערה המרכזית בקרב חוקרים היא שהמוטציות בזן K משפרות את יכולת ההיצמדות של הנגיף לתאי האדם, ובכך מגדילות את סיכויי ההדבקה. בנוסף, ייתכן שהשינויים מאפשרים לו להתחמק חלקית מנוגדנים שנוצרו בעקבות חיסונים קודמים או הדבקות בעונות עבר.
עדיין לא ברור אם הזן גורם למחלה קשה יותר באופן אינהרנטי, או שמא העלייה במספר המקרים הקשים נובעת פשוט מכך שמספר הנדבקים גבוה במיוחד. מומחים מדגישים כי שתי האפשרויות נבחנות במקביל, וכי התמונה המלאה תתבהר רק בהמשך העונה.
מוטציות, אבולוציה והמרדף אחרי החיסון
נגיפי שפעת משתנים ללא הרף. בכל שכפול של החומר הגנטי עלולות להתרחש טעויות, חלקן חסרות משמעות וחלקן מעניקות יתרון לנגיף. תהליך זה, המכונה סחיפה אנטיגנית, הוא הסיבה לכך שהרכב החיסון לשפעת משתנה מדי שנה.
לעיתים נדירות יותר מתרחש שינוי עמוק ומהיר, שינוי אנטיגני חד, שעלול להצית מגפה עולמית. במקרה של זן K מדובר בסחיפה ולא בקפיצה כזו, אך גם שינוי הדרגתי עשוי להספיק כדי לפגוע בהתאמת החיסון.
החיסון בעונה הנוכחית פותח חודשים לפני שזן K זוהה, ולכן אינו תואם לו באופן מושלם. למרות זאת, מומחים מדגישים כי הוא עדיין מעניק הגנה משמעותית מפני תחלואה קשה ומוות, גם אם אינו מונע לחלוטין הדבקה.
בישראל החלה פעילות השפעת מוקדם מהרגיל. במהלך שלושת השבועות האחרונים נפטרו ארבעה ילדים מסיבוכי שפעת, שלושה מהם לא היו מחוסנים. במשרד הבריאות מדגישים כי נכון לעכשיו לא נצפית עלייה חריגה בחומרת המחלה בילדים ביחס להיקף התחלואה, אך הנתונים בהחלט מדליקים נורה אדומה.
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשבוע אחד בלבד דווחו מעל 500 מאושפזים חדשים עם שפעת A בבתי החולים הכלליים. על רקע זה כינס משרד הבריאות את צוות הטיפול במגפות והרחיב את המלצותיו לציבור.
ההנחיות כוללות קריאה להתחסן בהקדם והמלצה לאוכלוסיות בסיכון, בני 65 ומעלה וחולים כרוניים, לשקול עטיית מסכות במקומות סגורים ובהתקהלויות. הומלץ גם על עטיית מסכות לצוותים רפואיים ולמבקרים במוסדות גריאטריים. במקביל נדרשו מוסדות הבריאות לתגבר כוח אדם במלר"דים ובמחלקות הפנימיות, כחלק מהיערכות לחורף עמוס.
למרות הקריאה, שיעורי ההתחסנות עדיין נמוכים מהיעד. כ־15.7% בלבד מהאוכלוסייה התחסנו עד כה, ובקרב בני 65 ומעלה השיעור עומד על כ־50%. במשרד הבריאות מדגישים כי החיסון, גם בעונה של זן משתנה, נותר הכלי היעיל ביותר לצמצום תחלואה קשה ולהגנה על מערכת הבריאות.
התרעות פיקוד העורף