נתוני המחקר מצביעים על צורך מיידי בהרחבת ההכשרה המקצועית מעבר להתמקדות ב־PTSD בלבד. "העדויות שאספנו מצביעות על כך שמערכת בריאות הנפש נדרשת היום להרחיב את ארגז הכלים שלה ולפתח יכולת לתת מענה למנעד רחב יותר של תגובות טראומה", אומרת פרופ' דנה צור ביתן, ראש החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, ממבצעי המחקר.
אירועי שבעה באוקטובר הובילו לזינוק ניכר בשיעורי המצוקה הנפשית בישראל ולעלייה ניכרת בתסמינים של PTSD, דיכאון וחרדה, אך גם להופעה של תגובות נפשיות מורכבות נוספות כגון: אבל מתמשך, מחשבות אובדניות ופציעה מוסרית. הכשרות מקצועיות רבות שניתנו לאנשי בריאות הנפש בתחילת המלחמה התמקדו בעיקר בטיפול ב־PTSD, ואולם עד כה לא הוערך אם תוכניות אלה אכן נותנות מענה לצרכים הקליניים, כפי שמדווחים נשות ואנשי המקצוע הפוגשים אותם בעבודתם הקלינית.
מתוצאות המחקר עולה כי אנשי בריאות הנפש בישראל מדווחים על היכרות טובה עם תחומי האבחון והטיפול הקשורים להפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD), אך מציינים רמת ידע נמוכה יותר בתחומים של אבחון אבל ממושך, הערכת סיכון אובדני וזיהוי פציעה מוסרית.
בעוד שהידע בנושא PTSD דורג ברמה גבוהה ועמד על ממוצע של כ־4.7 בסולם של 6-1, תחומים כמו זיהוי פציעה מוסרית או אבחון אבל מורכב דורגו קרוב ל־3 בסולם זה. המשתתפים דיווחו גם על צורך חשוב בהכשרות נוספות בתחומים של מעקב טיפולי, בהתאמת שיטת ההתערבות למטופל ובזיהוי גורמים המשפיעים על מהלך ההחלמה.
אף שבעלי הכשרה קודמת בתחום הטראומה הציגו רמת ידע גבוהה יותר, רמת הצורך בהכשרות נוספות הייתה כמעט זהה בקרב כלל המשתתפים. "הנתונים מצביעים על צורך ממשי בכלים שיאפשרו לאנשי המקצוע לנהל טיפול מתמשך ומבוסס הערכה רציפה.
התרעות פיקוד העורף