המאזינה שאלה האם התרד שבסנדוויץ' באמת "גונב" את הסידן מהגבינה, והאם שילוב של שני סוגי גבינות עשוי להיות "יותר מדי" עבור הגוף? היא הכינה כריך עם גבינת ריקוטה (הידועה בתכולת הסידן הגבוהה שבה) והוסיפה עלי תרד טריים. רגע לפני הביס, היא נזכרה במידע ששמעה בעבר - שבתרד יש חומצה אוקסלית שעלולה לעכב ספיגת סידן.
האם היא בעצם מבטלת את היתרון הבריאותי של הגבינה? ומה קורה אם היא מוסיפה גם פרוסת גבינה צהובה? האם עודף סידן בארוחה אחת פשוט "הולך לאיבוד"?
אבל כשמדובר בכריך עם כמה עלי תרד טריים, ההשפעה היא זניחה לחלוטין. בכמות כזו, כמות החומצה האוקסלית קטנה מכדי להשפיע באופן משמעותי על מאות המיליגרמים של הסידן שנמצאים בריקוטה.
אבל (וזה "אבל" גדול), בכריך שמשלב כף ריקוטה עם פרוסת גבינה צהובה, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהסף הזה.
גיוון במוצרי חלב: שילוב של גבינות איכותיות כמו ריקוטה (שעשירה גם בחלבון מי גבינה) הוא דרך מצוינת להגיע לקצובה היומית של סידן מבלי להעמיס על המערכת. הכל עניין של מינון. כף ריקוטה ופרוסת גבינה צהובה הן שילוב משביע, מזין ובטוח לספיגה.
התרעות פיקוד העורף