המחקר נערך במסגרת ניסוי גדול בארצות הברית בשם COSMOS שכלל קרוב לאלף משתתפים בריאים בגיל ממוצע של כ 70 שנים. החוקרים בדקו דגימות דם של 958 משתתפים בשלוש נקודות זמן, בתחילת המחקר, לאחר שנה ולאחר שנתיים. חלק מהמשתתפים נטלו מולטי ויטמין יומי, בעוד אחרים לא קיבלו תוסף.
המטרה הייתה לבחון כיצד התוסף משפיע על מה שמכונה "הגיל הביולוגי". בניגוד לגיל הכרונולוגי, כלומר מספר השנים שחי אדם, הגיל הביולוגי משקף את מצב הגוף בפועל. הוא מבוסס על שינויים ביולוגיים המתרחשים בתאים וברקמות לאורך החיים.
לשם כך השתמשו החוקרים במה שמכונה "שעונים אפיגנטיים". מדובר במערכות חישוב המבוססות על מדידת מתילציה של DNA כלומר סימונים כימיים קטנים על גבי החומר הגנטי. דפוסי המתילציה משתנים בצורה יחסית צפויה לאורך החיים ולכן ניתן להשתמש בהם כדי להעריך את קצב ההזדקנות הביולוגית.
במחקר נותחו חמישה שעונים אפיגנטיים שונים. התוצאות הראו שבשניים מהם נצפתה האטה קטנה אך מובהקת סטטיסטית במדדי ההזדקנות בקרב משתתפים שנטלו מולטי ויטמין יומי. ההאטה שנמדדה שקולה לכארבעה חודשי הזדקנות פחותה במהלך תקופת המחקר של שנתיים.
השפעה זו הייתה בולטת יותר אצל משתתפים שהגיל הביולוגי שלהם היה מלכתחילה גבוה מהגיל הכרונולוגי. במילים אחרות, אנשים שגופם הזדקן מהר יותר מהצפוי לפי גילם נהנו מהשפעה מעט גדולה יותר של התוסף.
עם זאת, החוקרים מדגישים שמדובר בשינוי קטן יחסית במדד ביולוגי, ולא בהכרח בשיפור ממשי בבריאות או בתוחלת החיים. עדיין לא ידוע אם ההבדלים במדדי ההזדקנות יתורגמו בעתיד להפחתה במחלות, בתמותה או בירידה בתפקוד.
למרות הסקרנות שמעורר המחקר, חשוב לזכור שתוספי מולטי ויטמינים נבדקו בעשרות מחקרים גדולים לאורך השנים. ברובם הגדול לא נמצא יתרון בריאותי משמעותי לנטילה קבועה של התוספים בקרב אנשים בריאים.
מחקרים רחבי היקף שנערכו בארצות הברית ובאירופה בדקו האם נטילת מולטי ויטמין מפחיתה תחלואה במחלות לב, סרטן או תמותה כללית. ברוב המקרים לא נמצא הבדל בין אנשים שנטלו את התוספים לבין אלה שלא נטלו אותם.
בשל כך, ארגוני בריאות גדולים בעולם, בהם רשויות בריאות בארצות הברית ובאירופה, אינם ממליצים על נטילת מולטי ויטמינים באופן שגרתי לאנשים בריאים. ההמלצה המקובלת היא לקבל את רוב הוויטמינים והמינרלים מתזונה מאוזנת הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ומקורות חלבון.
נטילת תוספים מומלצת רק כאשר יש חסר מוכח, למשל מחסור בוויטמין B12 ויטמין D ברזל או חומצה פולית. מצבים כאלה שכיחים יותר בקבוצות אוכלוסייה מסוימות כמו קשישים, נשים בהריון, טבעונים או אנשים הסובלים ממחלות הפוגעות בספיגת מזון. במקרים אלה הרופא עשוי להמליץ על תוסף ייעודי המתאים לחסר הספציפי, ולא על מולטי ויטמין כללי המכיל שילוב של רכיבים רבים.
לדברי החוקרים, המחקר החדש מוסיף נדבך מעניין להבנת תהליך ההזדקנות, אך עדיין מוקדם להסיק ממנו המלצות בריאותיות. ייתכן שבעתיד יימצאו קבוצות אוכלוסייה מסוימות שיוכלו להפיק תועלת מתוספים מסוימים, אך הדבר ידרוש מחקרים נוספים וארוכי טווח.
התרעות פיקוד העורף