המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו והתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA Network Open. החוקרים בדקו דגימות דם שנאספו בסוף שנות התשעים במסגרת מחקר רחב היקף בשם Women’s Health Initiative Memory Study. במחקר השתתפו 2,766 נשים בגילאי 65 עד 79 שלא סבלו מירידה קוגניטיבית בתחילת המעקב.
במחקר נמצא שנשים שרמות ה-p-tau217 בדמן היו גבוהות יותר בתחילת המעקב היו בסיכון גבוה בהרבה לפתח ירידה קוגניטיבית או דמנציה בהמשך חייהן. החוקרים מצאו שהבדיקה הצליחה לזהות את הסיכון שנים רבות לפני הופעת סימני המחלה הראשונים.
בדיקות דם המבוססות על סמנים ביולוגיים נחשבות לאחת ההתפתחויות המבטיחות בתחום חקר הדמנציה. הן עשויות להיות נגישות וזולות יותר ולאפשר בדיקות רחבות באוכלוסייה. החוקרים מציינים שבדיקות כאלה עשויות לשמש בעתיד גם להערכת יעילותם של טיפולים חדשים שנועדו להאט את התקדמות המחלה.
המחקר מצא שהקשר בין החלבון לסיכון לדמנציה לא היה זהה בכל קבוצות הנשים. נשים בנות 70 או יותר שהיו בדמן רמות גבוהות של החלבון חוו תוצאות קוגניטיביות גרועות יותר בהשוואה לנשים צעירות יותר. גם נשים שנשאו את הגן APOE ε4, הנחשב גורם סיכון ידוע למחלת אלצהיימר, נמצאו בסיכון גבוה יותר כאשר רמות החלבון בדמן היו גבוהות.
למרות הממצאים המעודדים, החוקרים מדגישים שהבדיקה אינה מיועדת בשלב זה לשימוש קליני שגרתי. בדיקות דם לאלצהיימר ולדמנציה נמצאות עדיין בשלבי מחקר, ואין כיום המלצה לבצע אותן באופן שגרתי באנשים ללא תסמינים. עוד מציינים החוקרים שמדובר במחקר שבחן נשים מבוגרות בלבד, ולכן לא ברור עדיין אם הממצאים תקפים גם לגברים או לאנשים צעירים יותר. בנוסף, המחקר בחן דמנציה באופן כללי ולא התמקד רק במחלת אלצהיימר.
עם זאת, מומחים בתחום מעריכים שהיכולת לזהות שינויים ביולוגיים הקשורים לדמנציה עשרות שנים לפני הופעת התסמינים עשויה בעתיד לשנות את הדרך שבה הרפואה מתמודדת עם המחלה. גילוי מוקדם עשוי לאפשר התערבויות מוקדמות יותר, מעקב רפואי הדוק יותר ואולי גם טיפולים שיצליחו לעכב את התקדמות המחלה.
דמנציה היא שם כולל לקבוצת מחלות ניווניות של המוח הגורמות לפגיעה מתקדמת בזיכרון, בחשיבה וביכולת לבצע פעולות יום יומיות. מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה ומהווה כ 60% עד 70% מהמקרים. בשלבים הראשונים מופיעים לרוב קשיי זיכרון, בלבול והתמצאות לקויה בזמן ובמקום. בהמשך עלולים להתפתח פגיעה בשפה, קושי בקבלת החלטות ושינויים בהתנהגות ובאישיות. המחלה מתקדמת בהדרגה לאורך שנים, ובשלביה המתקדמים החולים זקוקים לעזרה מלאה בפעולות בסיסיות כמו אכילה, הלבשה וניידות. כיום אין טיפול המרפא את המחלה, אך קיימים טיפולים תרופתיים ושיקומיים המסוגלים להאט במידה מסוימת את התקדמות התסמינים.
התרעות פיקוד העורף