הרס המבנה בסורוקה, במבנים סמוכים ובתשתיות חיוניות הביא למחסור של כ-200 מיטות אשפוז מתוך כמות שעמדה בערך על 1,200 מיטות בשגרה. היום נמצא המרכז הרפואי בתפוסה של כמחצית מהמיטות. אחת המחלקות שלא הפסיקה לעבוד כמעט בכלל היא המלר"ד - המחלקה לרפואה דחופה (מיון), עם מספר הפניות והביקורים הגבוה בארץ, גם בימי שגרה וגם בימי חירום.
מאז שבעה באוקטובר, יממה שבה התקבלו במלר"ד סורוקה המספר הגבוה ביותר של מטופלים בבית חולים אחד שהוא תחת ירי טילים בלתי פוסק, הצוותים התמודדו עם כמה אירועים רבי נפגעים. אחד האירועים הזכורים הוא הפגיעה בבנייני מגורים בשכונת נווה זאב בעיר. פגיעה בשכונת פארק ההייטק הייתה גם כן אירוע רב נפגעים, וגם הפגיעה במהלך מבצע "שאגת הארי" במגרש ליד בית הספר באחת השכונות בעיר, שהביאה לפינויים של עשרות נפגעים לסורוקה. עם כל אלו התמודד ועדיין מתמודד המלר"ד: "המחלקה חזרה להיקפי פעילות רגילים ואף גדולים יותר של נפגעים וחולים שמגיעים אליה", סיפר סלוצקי. הסיבה לכך בימים אלו היא צמצום פעילות של מרפאות קהילתיות שאינן ממוגנות מחשש לפגיעת טילים.
מבואת הכניסה מהמלר"ד למחלקות האחרות בבית החולים ספגה פגיעה קשה מאוד ביום נפילת הטיל. קירות זכוכית שלמים התנפצו. חלקי תקרה נפלו על הריצפה, הפסנתר שנמצא בה כוסה בשברים וחלקי בטון שנפלו מהקירות ומתקרת המקום. המבואה שוקמה לגמרי והיא חזרה למלא את ייעודה. שתי קומות מעליה, ששימשו מחלקות טיפולים ואשפוז, נהרסו באופן קשה ביותר. נוצרו בשל כך כמה אתגרים, כמו הצורך למצוא מקומות להעביר אליהם את יחידות הטיפול והאשפוז. עבודות השיקום במחלקות אלו נמצאות גם הן בעיצומן. בינתיים, עושים בסורוקה כל שאפשר כדי לטפל בחולים ונפגעים במקומות אחרים ואף להעביר רבים מהם לאשפוזי בית.
כחלק מהמאמץ לתת מענה לפניות הרבות, בימים אלה מסתיימת הרחבת המלר"ד, שתביא להקמה של 42 עמדות טיפול נוספות: "למעשה הוא כבר מוכן, ואנחנו ממתינים לסיום העבודות בו כדי להיכנס אליו", סיפר ד"ר סלוצקי. כחלק מהשינויים לצורך התאמה ושימור שגרת הפעילות, הוסב אגף אשפוז היום הכירורגי למחלקת אשפוז פנימית. מספר הניתוחים פחת ביחס לימי שגרה, וההסבה מאפשרת אשפוז מטופלים בתנאים יעילים ובאגף ממוגן: "מנסים כל הזמן לשפר תנאים, לשמר פעילות ולתת ביטחון מירבי למטופלים". לדברי סלוצקי, בית החולים עושה כל שאפשר כדי להמשיך ולקיים את הטיפולים והפעילות האמבולטורית לאנשים שהמתינו לכך זמן רב.
השיקום הכללי צפוי להסתיים בתוך כ-6 עד 7 שנים. התכנון חולק לשלושה שלבים: שיקום מיידי, שיקום לטווח בינוני ובינוי לטווח ארוך, שבסופו ייבנה כאמור מגדל האשפוז החדש.
פרופ' קודיש דיבר על עלויות השיקום של בית החולים ועל בנייתו מחדש של הבניין שנפגע, ואמר כי עלויות השיקום מוערכות ביותר ממיליארד שקלים. עוד אמר כי כמה מחלקות נסגרו ואינן מאפשרות המשך טיפול בחולים, וציין מחסור במיטות אשפוז. נוכח דבריו אלו, אמר נציג רשות המיסים כי קיים פער משמעותי ביותר בין הערכתו של פרופ' קודיש לבין ההערכה שאליה הגיעו אנשי מס רכוש.
פרופ' קודיש הגיב על הדברים ואמר כי הצד המזרחי לא ניתן לשימור וכי יש צורך לקנות ציוד חדש במקום זה שנהרס, אך לגזיאל הבהיר כי על פי החוק מס רכוש מפצה על פי מצב הרכוש ביום הנזק. הדיון התקיים לאחר סיור של אנשי הוועדה בליווי נציגים של רשות המיסים, משרד האוצר, משרד הרווחה והביטחון החברתי ונציגי הצבא בבית החולים, כדי לעמוד על היקף הנזק שנגרם למוסד הרפואי מפגיעת הטיל בו.
בסיכום הדברים אמר ח"כ פורר כי בית החולים משרת יותר ממיליון תושבים ואין סיבה שהם לא יקבלו שירותי רפואה מתקדמים: "בית החולים הוא תשתית לאומית. הבניין החדש שיוקם בו, מגדל התקומה (שם זמני), צריך להיות פרויקט לאומי. הממשלה חייבת להחליט על גיבוש התקציב לשיקומו", הוא הדגיש.
ד"ר צחי סלוצקי הביע עם זאת תחושה שהדברים מסתדרים בצורה טובה, ומאז הדיון הזה בכנסת כבר הגיעו להסכמות ולמתווה למרות הקשיים שנערמו סביב תקצוב שיקום בית החולים: "אין לנו פריווילגיה לסגור את סורוקה", הוא אמר. "אנחנו בנימה אופטימית. עברנו כאן המון דברים במהלך השנתיים וחצי האחרונות. הפעילות המשיכה למרות הכול, בזכות הצוותים שלנו".
התרעות פיקוד העורף