מנגד, במחקרים אקראיים מסוימים, כאשר משווים תוכניות אכילה מוגבלות בזמן מול אותה הגבלה קלורית בלי חלון זמן, לא תמיד רואים יתרון גדול לירידה במשקל רק בגלל חלון השעות. זה מחדד את הנקודה המרכזית: קלוריות עדיין חשובות, וגם ההתמדה.
הגורם שמתערבב כמעט תמיד עם אכילה בלילה הוא שינה. כשישנים מעט, אנשים רבים אוכלים יותר, בעיקר בשעות מאוחרות, ולפעמים מדובר בתוספת קלורית ניכרת. לכן "אכילה בלילה" היא בעצם סימפטום של עייפות כרונית ולא רק העדפת שעות.
האמת המעשית היא כזו: אם ארוחת ערב מאוחרת היא ארוחה מסודרת, מתוכננת ובכמות מתאימה, היא לא בהכרח "גזר דין". אבל אם הלילה הופך לזמן נשנושים, מתוקים, חטיפים ומשקאות קלוריים, אז השעה הופכת למכפיל כוח של הרגל.
למי שמנסה לרדת במשקל, הרבה פעמים משתלם להעביר יותר קלוריות לשעות מוקדמות יותר ביום ולבנות ערב צפוי, כי זה מפחית זליגה. לא בגלל חוק טבע של השעה, אלא בגלל פסיכולוגיה, שגרה ושינה.
בשורה התחתונה, אכילה בלילה לא משמינה באופן קסום אם הכמות זהה, אבל בחיים האמיתיים הכמות כמעט אף פעם לא נשארת זהה, והשעון הביולוגי והשינה עלולים להפוך את הלילה לזירה פחות ידידותית למטבוליזם.
התרעות פיקוד העורף