התוצאות היו חד משמעיות: אנשים שלא נישאו מעולם הציגו שיעורי תחלואה גבוהים יותר כמעט בכל סוגי הסרטן. בקרב גברים שלא נישאו נמצא סיכון גבוה בכ-70% לעומת גברים נשואים, ובקרב נשים שלא נישאו הסיכון היה גבוה בכ-85% לעומת נשים נשואות או כאלה שהיו נשואות בעבר.
עוד נמצא שהקשר בין מצב משפחתי לבין סיכון לסרטן מתחזק עם הגיל. מעל גיל 50 הפערים בולטים יותר, מה שמרמז על השפעה מצטברת של גורמי סיכון לאורך השנים.
החוקרים מדגישים נקודה חשובה: אין פירוש הדבר שנישואים מגינים מפני סרטן, ואין המלצה רפואית להינשא כדי להפחית סיכון. מדובר בקשר סטטיסטי בלבד, שכנראה משקף הבדלים בהרגלי חיים, תמיכה חברתית ונגישות לשירותי בריאות.
היבט נוסף שעולה מהמחקר הוא תפקיד התמיכה החברתית. אנשים נשואים נהנים לרוב ממעגל תמיכה קרוב, שמסייע בזיהוי מוקדם של תסמינים, מעודד פנייה לרופא ושומר על רציפות טיפול. מנגד, אנשים שחיים לבד עלולים לדחות בדיקות או להזניח סימנים מוקדמים.
המסקנה המרכזית של החוקרים אינה קריאה לנישואים, אלא קריאה למודעות. אנשים שאינם נשואים צריכים להקפיד במיוחד על בדיקות סקר, על אורח חיים בריא ועל מעקב רפואי שוטף. במקביל, מערכות הבריאות עשויות לשקול התאמת תוכניות מניעה ממוקדות לקבוצות אוכלוסייה שונות, כולל לפי מצב משפחתי.
התרעות פיקוד העורף