אחת המכות הקשות ביותר שהונחתו על מערך הרפואה האיראני היא הפגיעה הישירה במוסדות המחקר והייצור האסטרטגיים. מכון פסטר בטהרן, לב ליבו של מערך החיסונים והמחקר האפידמיולוגי במדינה, הושבת כמעט לחלוטין. מדובר במכה מורלית ומקצועית אנושה; ללא המכון, היכולת של איראן לנטר התפרצויות של מחלות או לייצר חיסונים עצמאיים נמחקה.
דיווחים מהשטח מצביעים על כך שגם מרכזים רפואיים אזרחיים נפגעו באורח קשה. נזק רב נגרם לבית החולים הפסיכיאטרי "דלארם סינא" ולמרכז המחקר לייזר ופלזמה באוניברסיטת שהיד בהשתי. נכון לאמצע אפריל 2026, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי כ-334 מרכזי חירום ומרפאות ברחבי המדינה ניזוקו או יצאו משימוש. הפסקות החשמל הממושכות, שנובעות מפגיעה ברשתות האנרגיה, הפכו את חדרי הניתוח למלכודות מוות, כשגנרטורים פועלים לסירוגין בלבד בשל המחסור החמור בדלק.
במשך שנים התגאתה איראן ביכולתה לייצר כ-90% מתצרוכת התרופות שלה באופן עצמאי. אלא שדווקא העוצמה הזו הפכה לנקודת התורפה הקריטית שלה. התקיפות על אזורי התעשייה פגעו אנושות במפעלי תרופות מרכזיים, ובראשם חברת "Tofigh Daru". המפעל, שהיה אחראי על ייצור תרופות אונקולוגיות מצילות חיים וחומרי הרדמה חיוניים, הושבת.
התוצאה היא "בור" רפואי עמוק. חולים הסובלים מסרטן, ממחלות כליה או מסוכרת מוצאים את עצמם ללא טיפול. המחסור באינסולין ובתרופות ללחץ דם כבר גובה קורבנות בקרב האוכלוסייה המבוגרת. הקריסה הכלכלית של הריאל האיראני, לצד המחסור במימון והסנקציות המחמירות, מונעים מהשלטונות לרכוש מלאים חלופיים מהשוק העולמי. "אנו עדים לתמותה שקטה", מזהירים בארגון "רופאים ללא גבולות" (MSF). "אנשים לא מתים רק מרסיסים, הם מתים כי אין להם כדור פשוט ללחץ דם".
המצב האפידמיולוגי באפריל 2026 מעורר דאגה עמוקה בקרב מומחי בריאות הציבור ברחבי העולם. כ-3.2 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם מאז תחילת הלחימה בסוף פברואר. רבים מהם מצטופפים במחסים ארעיים, בתחנות מטרו ובמחנות אוהלים בדרום טהרן, שם תנאי הסניטציה ירודים עד לא קיימים.
הצפיפות הנוראית, יחד עם הפגיעה בתשתיות המים והביוב, יצרו כר פורה להתפרצות מחלות. כבר עתה מדווח על עלייה חדה במקרי חצבת וצהבת בקרב ילדים. משרד הבריאות האיראני, שמתקשה לתפקד, לא מצליח לנהל מערך חיסונים מסודר, והחשש הוא שהתפרצויות אלו יתפשטו למדינות השכנות.
מעבר למחלות הזיהומיות, תושבי טהרן מתמודדים עם מפגע סביבתי חמור. השריפות במאגרי הנפט ובמתקני התשתית יצרו ענני פיח וזיהום אוויר רעיל המכסה את העיר. בבתי החולים המעטים שעדיין פועלים מדווחים על עלייה דרמטית בפניות על רקע בעיות נשימה קשות, גירויים בעור ופגיעות בעיניים, במיוחד בקרב תינוקות וקשישים.
הנתונים היבשים של OCHA (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים) מציירים תמונה קודרת: נכון ל-7 באפריל 2026, למעלה מ-2,360 אזרחים נהרגו ומעל ל-32,000 נפצעו. אך הנתון הכואב באמת הוא הפגיעה בצוותים הרפואיים: 24 עובדי בריאות נהרגו ועשרות נפצעו תוך כדי ניסיון להציל חיים תחת אש.
המחסור בכסף מזומן והקריסה של המערכת הבנקאית מונעים מבתי החולים לרכוש אפילו ציוד מתכלה בסיסי כמו תחבושות, חומרי חיטוי ומזרקים. המנתחים נאלצים לעיתים להשתמש בציוד שעבר סטריליזציה מאולתרת, דבר שמוביל לזיהומים קטלניים לאחר ניתוחים.
למרות ההכרזה על הפסקת אש זמנית שהחלה ב-8 באפריל, הסיוע הבינלאומי זורם בטפטופים בלבד. המחסומים הלוגיסטיים והנזק הכבד לנמלי התעופה ולדרכי הגישה מקשים על העברת ציוד רפואי בכמויות הנדרשות.
המומחים מעריכים כי גם אם הלחימה תיעצר כעת לחלוטין, שיקום מערכת הבריאות האיראנית ייקח עשורים. טהרן מתפקדת כרגע תחת "כלכלת מלחמה" רפואית אכזרית, שבה מתבצע מיון קפדני (טריאז') המתעדף פצועי טראומה צעירים על פני כל חולה אחר. עבור החולים הכרוניים, הנשים ההרות והילדים הזקוקים לטיפול שגרתי, אפריל 2026 ייזכר כחודש שבו המערכת שהייתה אמורה להגן עליהם, פשוט חדלה מלהתקיים.
התרעות פיקוד העורף