ייצור התרופות בעולם מתבסס ברובו על חומרי גלם פחמימניים, כמו נפט וגז. המדינות המובילות בהמרת חומרי גלם אלו לרכיבים פרמצבטיים הן סין והודו. הודו לבדה מספקת כ-20% מהתרופות הגנריות בעולם, המהוות את רוב הטיפולים הניתנים מדי יום, החל מתרופות להקלה על כאבי ראש ועד לתרופות לאיזון כולסטרול.
הדוח מדגיש את התלות הגבוהה בנגזרות פטרוכימיות. פרצטמול, למשל, מיוצרת משורה של חומרים שמקורם בנפט ובגז טבעי, בהם מתנול, גופרית, אמוניה, פרופילן ובנזן. כל אלה נמצאים בסיכון לאספקה סדירה בעקבות השיבושים בנתיבי השינוע דרך מצר הורמוז.
בתוך כך, הדוח מצביע על הצורך של חברות הפועלות בענף להדק את ניהול הסיכונים לאורך שרשרת האספקה, לבחון חלופות לספקים ולהיערך ללוחות זמנים משתנים, לצד הקפדה על תנאי תשלום ובקרת אשראי מול לקוחות.
התלות בשווקי המזרח בולטת במיוחד. סין והודו שולטות בשרשרת האספקה העולמית של תרופות מסיבות מבניות. שתי המדינות מתבססות על תעשיית הפטרוכימיה, מייבאות נגזרות נפט וגז כמו נפטא ומתנול, והופכות אותן לתשומות כימיות בסיסיות. המעבר לייצור תרופות היה עבורן מהלך טבעי, שאפשר חיזוק כלכלי לצד אספקה לשווקים מקומיים גדולים.
מאז תחילת שנות ה-2000 התחזק מעמדן, בין היתר לאחר שחברות תרופות מערביות העבירו תהליכי ייצור למדינות אלו במטרה להפחית עלויות. מהלך זה הוביל לירידה משמעותית במחירי התרופות בעולם, אך יצר תלות עמוקה בסין ובהודו. כיום, מדינות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בייצור רכיבים פרמצבטיים פעילים, וכן בייצור תרופות מוגמרות, בעיקר גנריות בעלות נמוכה.
למרות העלייה בעלויות הייצור, היכולת של היצרנים לגלגל את העלויות לצרכנים מוגבלת. מדיניות פיקוח על מחירי תרופות, בעיקר בשווקים מערביים, מצמצמת את כוח התמחור של החברות. הרשויות פועלות באופן אקטיבי לבלום עליות מחירים ולעיתים אף להורידם.
כתוצאה מכך, ייתכן שחולים יידרשו לעבור לתרופות ממותגות או לתרופות גנריות יקרות יותר, גם עבור מוצרים בסיסיים. בטווח הארוך, הדוח מעריך כי השוק עשוי להצטמצם, כאשר חברות חזקות יותר יגדילו את נתח השוק שלהן, עלויות הבריאות יעלו וסיכוני האספקה יישארו גבוהים.
ההשפעה צפויה להיות חריפה במיוחד במדינות עניות. תרופות גנריות הן מרכיב מרכזי בהנגשת טיפול רפואי באזורים אלו. בתחילת שנות ה-2000, תרופות גנריות שיוצרו בהודו הובילו לירידה דרמטית בעלות הטיפול ב-HIV באפריקה, מכ-10,000 דולר לפחות מ-100 דולר לחולה בשנה.
כעת, העלייה בעלויות והפגיעה בהיצע עלולות לפגוע בהישגים אלו. כאשר ההיצע מצטמצם או המחירים עולים, השווקים המתבססים על מחירים נמוכים הם הראשונים להיפגע. המשמעות היא סיכון ממשי לנסיגה בנגישות לטיפולים חיוניים, בהם אנטיביוטיקה וטיפולים בסיסיים.
מדינות אפריקה חשופות במיוחד, שכן הן תלויות בהודו ובסין לאספקה של כ-80% מהתרופות המוגמרות שלהן. גם יצרניות אזוריות אינן חסינות. מקסיקו, למשל, מקבלת כ-75% מחומרי הביניים והרכיבים הפעילים שלה מהודו ומסין. פגיעה בשרשרת האספקה עלולה ליצור אפקט נרחב שיורגש בשווקים רבים ברחבי העולם.