אלא שמבקרי המהלך מציגים תמונה אחרת. לפי הדיווחים, חלק מהמחקרים כבר עברו הליכי ביקורת מדעית או הוצגו בכנסים מקצועיים, וכללו ניתוח של מיליוני רשומות רפואיות. אחד המחקרים שעסק בחיסוני קורונה בקרב מבוטחי Medicare מצא כי תופעות לוואי חמורות היו נדירות מאוד. מחקר אחר, שבחן נתוני בטיחות רחבים יותר, זיהה אירועים מוכרים כמו מיוקרדיטיס ופרכוסים הקשורים בחום, אך לא הצביע על אותות בטיחות חדשים ששינו את מאזן התועלת מול הסיכון.
העובדה שמחקרים על בטיחות חיסונים נבלמים דווקא כאשר מסקנותיהם תומכות בבטיחותם מעוררת דאגה בקרב מומחי בריאות הציבור. מחקרי בטיחות לאחר שיווק הם חלק מרכזי בפיקוח על תרופות וחיסונים: הם מאפשרים לזהות תופעות לוואי נדירות שלא תמיד מתגלות בניסויים הקליניים הראשוניים, ולבחון את השפעת החיסון באוכלוסיות גדולות - מבוגרים, חולים כרוניים וילדים. כאשר פרסום מידע כזה מתעכב, גם אם הנימוק הוא מתודולוגי, עלול להיווצר רושם של התערבות פוליטית במדע.
באוגוסט 2025 הודיע משרד הבריאות האמריקני כי יפסיק מימון של כמעט 500 מיליון דולר לפרויקטים לפיתוח חיסוני mRNA במסגרת BARDA - הגוף הפדרלי האחראי על פיתוח מענה למצבי חירום ביולוגיים. המשרד הודיע אז על ביטול 22 השקעות בתחום, בטענה כי חיסוני mRNA אינם מגנים באופן יעיל מספיק מפני זיהומים נשימתיים עליונים כמו קורונה ושפעת. ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד מומחים למחלות זיהומיות, שטענו כי דווקא טכנולוגיית mRNA היא אחת הפלטפורמות החשובות ביותר להתמודדות מהירה עם מגפות עתידיות.
צעד נוסף התרחש בוועדת החיסונים המייעצת של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). פאנל שנתמך על ידי קנדי הצביע להסיר את החומר המשמר תימרוסל מחיסוני שפעת, למרות שמדובר בחומר שכבר כמעט ואינו נמצא ברוב חיסוני הילדים בארצות הברית, ושבטיחותו נבחנה במשך שנים. תימרוסל, חומר משמר המבוסס על תרכובת כספית מסוג אתיל-כספית, עמד בעבר במרכז טענות של מתנגדי חיסונים, אך מחקרים רבים לא מצאו קשר בינו לבין אוטיזם או נזקים נוירולוגיים, כפי שנטען בעבר.
מנגד, בממשל טוענים כי אין מדובר במלחמה בחיסונים אלא בדרישה לסטנדרטים מדעיים מחמירים יותר. אנשיו של קנדי חוזרים וטוענים כי הציבור איבד אמון במערכת משום שסוכנויות הבריאות לא שאלו שאלות קשות מספיק על בטיחות חיסונים, על יעילותם ועל קשרי תעשייה. אלא שהחשש בקרב רופאים, אפידמיולוגים וחוקרי בריאות הציבור הוא שהמסר לציבור אינו הבחנה מדעית זהירה, אלא הטלת ספק גורפת בכל מנגנון החיסונים.
המשמעות הציבורית עלולה להיות רחבה. בארצות הברית כבר נרשמות בשנים האחרונות ירידות בכיסוי החיסוני באזורים מסוימים, לצד התפרצויות של מחלות שניתנות למניעה באמצעות חיסון. כל עיכוב בפרסום מחקרי בטיחות, במיוחד כאשר הוא נתפס ככזה שנעשה בשל חוסר נוחות פוליטית מהמסקנות, עלול לחזק את המתנגדים לחיסונים ולהחליש את ההיענות של הציבור להמלצות רפואיות.
שלבקת חוגרת, אחת המחלות שנבדקו במחקרים שנבלמו, נגרמת מהתעוררות מחודשת של נגיף אבעבועות הרוח בגוף. היא עלולה לגרום לכאב עצבי קשה ומתמשך, בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני. חיסון שינגריקס נחשב לאחד החיסונים היעילים למניעת המחלה וסיבוכיה. חיסוני הקורונה, מנגד, ממשיכים להיות מומלצים בעיקר לאוכלוסיות בסיכון - מבוגרים, מדוכאי חיסון וחולים כרוניים - בהתאם למדיניות המשתנה במדינות השונות.
העימות סביב פרסום המחקרים מציב שוב את השאלה המרכזית של עידן קנדי במשרד הבריאות האמריקני: האם מדובר בתיקון מדעי הכרחי של מערכת גדולה מדי, קרובה מדי לתעשייה וזהירה מדי בביקורת עצמית, או במהלך אידיאולוגי שמחליש את אחד הכלים החשובים ביותר של הרפואה המודרנית. בשלב זה, דבר אחד ברור: תחת קנדי, מדיניות החיסונים בארצות הברית כבר אינה רק שאלה רפואית - היא הפכה לזירת מאבק פוליטית, משפטית וציבורית.
התרעות פיקוד העורף