1. החיים האישיים שלו היו כמעט "פרוידיאניים" בעצמם
2. פרויד היה נלהב מקוקאין וזה הסתיים רע מאוד
3. פרויד בכלל התחיל כחוקר מערכת העצבים
4. הרעיון של "טיפול בדיבור" לא נולד אצל פרויד
5. הספה הפסיכואנליטית נולדה בגלל אי־נוחות
פרויד הודה שהוא פשוט לא מסוגל לשבת שעות ולהרגיש שמטופלים נועצים בו מבטים ללא הפסקה. הספה יצרה מרחק מסוים וגם מרחב מוגן ונוח יותר עבורו.
6. פרויד לא "גילה" את הלא־מודע - הוא ארגן אותו מחדש
7. "תיאוריית הפיתוי" של פרויד
בתחילת דרכו מטופלות סיפרו לו על פגיעות מיניות - והוא לא תמיד האמין להן. פרויד פיתח בתחילה את "תיאוריית הפיתוי", שלפיה טראומות מיניות בילדות עומדות בבסיס חלק מהסימפטומים הנפשיים. בהמשך הוא נסוג ממנה והדגיש יותר פנטזיה וקונפליקט פנימי. עד היום זה נחשב לאחד הפרקים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של הפסיכולוגיה.
8. העישון הכבד, המחלה הקשה והסוף יוצא הדופן
9. פרויד הצליח להימלט מהנאצים בזכות קשרים בינלאומיים
10. פרויד לא היה בטוח שמדינה יהודית תוכל לשרוד בארץ ישראל
למרות זהותו היהודית, במכתביו הוא הביע ספק עמוק לגבי הרעיון הציוני וחשש מהעימות העתידי עם הערבים ומהלאומיות הדתית. מעניין מאוד מה פרויד היה חושב היום על מדינת ישראל המודרנית - ועל החברה הישראלית שכל כך עסוקה בשאלות של חרדה, זהות ומשמעות.
התרעות פיקוד העורף