נסביר - אכלוס של בעלי חיים ממקורות שונים מעקר את יכולת המעקב אחר מצבם הבריאותי של בעלי החיים, ולמעשה מעקר את מטרת ההסגר. לדברי גורמים בענף, התפרצות המחלה הנוכחית מדגישה מחדש את הרגישות הגבוהה של ענף בעלי החיים בישראל לתנועת בעלי חיים בין מדינות ולפעילות ההסגרים.
במקביל נשמעות טענות מצד גורמים בענף בנוגע להיקף החיסונים ולמידת התאמתם לזן הנוכחי. לפי הערכות שונות, הוזמנו כ-150 אלף מנות חיסון, בעוד הצורך בפועל מוערך במיליוני מנות לצורך כיסוי נרחב של העדרים בישראל. עוד נטען כי בחלק מהאזורים בפריפריה, כולל אזורים שהוגדרו תחת הסגר, נעשה שימוש בהרכבי חיסון שאינם כוללים התאמה מלאה לזן SAT1, שאליו מיוחסת ההתפרצות הנוכחית.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "התפרצות המחלה מזן SAT1, שמקורו בדרום אפריקה, לא היה מוכר בישראל. עם הופעת הזן באזור, המשרד פעל לרכש חיסונים מתאימים למיגור והגנה על משק החי, וחרף המחסור העולמי עד כה הושגו מעל ל-2 מיליון מנות. בהתייחס לאונייה המדוברת, הטענות בכתבה אינן משקפות את העובדות במלואן. השירותים הווטרינריים ממשיכים לעקוב אחר מצבם של בעלי החיים ולוודא את בריאותם ורווחתם".
מערך ההסגרים נחשב לאחד השלבים המרכזיים בתהליך קליטת משלוחים חיים בישראל. לאחר הגעת אוניות בעלי החיים לנמלים, מועברים בעלי החיים למתקני הסגר ייעודיים, שבהם הם שוהים תחת פיקוח וטרינרי למשך כמה ימים. מטרת ההסגר היא לאפשר תצפית ומעקב אחר סימני מחלה אפשריים לפני פיזור בעלי החיים למשקים ברחבי הארץ וכן לחסן את בעלי החיים. במסגרת ההסגר מתבצעים בדיקות, ניטור תחלואה ומעקב אחר מצבם של בעלי החיים, במטרה לזהות מחלות מדבקות ולמנוע את התפשטותן לענף המקומי. בענף מדגישים כי מדובר בשלב קריטי בשרשרת הבקרה הביולוגית, בייחוד בתקופות של התפרצויות אזוריות.
מחלת הפה והטלפיים נחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר בעולם החי. הנגיף פוגע בעיקר בבקר, בכבשים, בעיזים ובחזירים, ומתפשט במהירות באמצעות מגע ישיר, ציוד, כלי רכב ואף מעבר בין משקים. בעלי חיים שנדבקים במחלה סובלים מחום, מריור, משלפוחיות וכיבים בפה וברגליים, מירידה בתיאבון ולעיתים גם מפגיעה ניכרת בתפקוד העדרים. ההתפרצות הנוכחית מיוחסת לזן SAT1 - זן שנחשב נדיר יחסית באזור. בענף מציינים כי כבר בסוף שנת 2025 דווח על הופעת הזן בלבנון, וכעת נבדקת האפשרות כי ההתפרצות בישראל קשורה להתפשטות אזורית רחבה יותר.
במשרד החקלאות טוענים עוד בתגובה: "משרד החקלאות וביטחון המזון נערך מדי שנה להתפרצויות של מחלות שונות על בסיס הערכות מקצועיות של מנהל השירותים הווטרינריים. אנו מצויים בשיאו של מבצע חיסונים אינטנסיבי בשתי מנות, ולראייה, ניתן לראות ירידה משמעותית במספר המקרים בשבועות האחרונים".
באשר לממצאי התחקיר על אוניות המשלוחים החיים מסבירים במשרד: "בעקבות תקלה טכנית שאירעה באונייה המוזכרת בכתבה ועיכוב בהגעתה, נדרשו הרשויות לבחור בין החזרת בעלי החיים למדינת המוצא, ללא ירידה או הפסקה, לבין קליטתם במתקן הסגר פעיל. בניגוד לנטען, לא נשקפה סכנה להפצת מחלות מחוץ למתקן ההסגר. כלל בעלי החיים שהו במתקן במשך שמונה ימים לפחות, כנדרש בתקנות, יובהר כי בעלי החיים שהיו במתקן לפני כניסת בעלי החיים המדוברים, נדרשו להסגר נוסף של שמונה ימים. כאשר מניין ימי ההסגר החל ממועד כניסתם בפועל לאחר העיכוב".
במשרד החקלאות מדגישים: "ההערכה המקצועית היא כי מקור ההדבקה הוא מסוריה ומלבנון ולא ממדינות מקור לייבוא מקנה, אשר נקיות ממחלת הפה והטלפיים. משרד החקלאות וביטחון המזון עוקב בדריכות ומרכז תמונת מצב למול המגדלים והיבואנים בדבר השליטה במחלה, כחלק מהמאמץ להבטחת המשך הרציפות העסקית וביטחון המזון הלאומי. לצד הפעולות בשטח, פועל מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, להקמת צוות מקצועי לחיזוק המוכנות ושיפור מנגנוני המענה המשרדיים".
התרעות פיקוד העורף