הדו"ח, שפורסם על ידי Smoke Free Partnership, בוחן את פעילותן של מדינות אירופה בתחום בקרת הטבק. הוא כולל מדדים כמו מחירי סיגריות ומיסוי, איסור עישון במקומות ציבוריים, הגבלות על פרסום ושיווק, אזהרות בריאות על האריזות, סיוע לגמילה מעישון, מניעת התערבות תעשיית הטבק, הגבלת גיל הרכישה והמאבק בסחר בלתי חוקי. ישראל דורגה לצד ספרד, דנמרק ואיסלנד בקבוצת המדינות שקיבלו 54 נקודות, מתחת לקבוצת המדינות המובילות, שבהן אירלנד, בריטניה, הולנד, צרפת, נורבגיה, פינלנד, בלגיה, הונגריה וסלובניה
המדד האירופי מעניק משקל גבוה במיוחד למחיר, עד 30 נקודות מתוך 100. הסיבה לכך פשוטה: העלאת מחירי מוצרי טבק באמצעות מיסוי נחשבת אחד האמצעים היעילים ביותר להפחתת צריכת טבק באוכלוסייה, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים. לפי מחברי הדו"ח, המחיר אינו נמדד רק בשאלה כמה עולה חפיסת סיגריות בקופה, אלא עד כמה היא נגישה כלכלית ביחס להכנסה ולכוח הקנייה במדינה.
בנקודה הזו ישראל איבדה גובה. לפי טבלת המחירים של הדו"ח, ישראל קיבלה 11 נקודות בלבד במדד המחיר, ואיבדה 5 נקודות לעומת המדד הקודם. המשמעות היא שלמרות העלאות המס האחרונות, ובהן צו המיסוי מ- 2024 שהעלה מסים על סיגריות, טבק לגלגול, טבק בחימום וסיגריות אלקטרוניות, האפקט הבריאותי של המיסוי נשחק. במילים אחרות, המחירים לא עלו דיים ביחס להתייקרות הכללית במשק ולשינויים בכוח הקנייה.
ישראל מציגה תמונה מעורבת. בתחום הגמילה מעישון היא מקבלת 8 נקודות מתוך 10, נתון גבוה יחסית, המעיד על מערך סיוע נרחב יותר לעומת מדינות רבות אחרות. בתחום איסור העישון במקומות ציבוריים קיבלה ישראל 15 נקודות מתוך 22, ובתחום איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק קיבלה 11 נקודות מתוך 13. מנגד, היא לא קיבלה ניקוד בתחום הגבלת גיל הרכישה מעבר לגיל 18, ולא קיבלה ניקוד בתחום המאבק בסחר בלתי חוקי, הכולל אשרור פרוטוקול בינלאומי ומערכות מעקב ובקרה.
אחת מנקודות האור בדו"ח נוגעת לרגולציה שתיכנס לתוקף בישראל בשנה הבאה. מחברי הדו"ח מציינים תקנות שנחתמו ב- 29 ביוני 2025 וצפויות להיכנס לתוקף ב- 2 באוגוסט 2026, שיחייבו אזהרות בריאות גרפיות על כל מוצרי הטבק והניקוטין, בשטח של 75% מהחזיתות המרכזיות של האריזה. לפי הדו"ח, מוצרי טבק בחימום כבר מסווגים בישראל כמוצרי טבק, ומאז 2020 הם מחויבים באריזות אחידות עם אזהרות טקסטואליות.
הדו"ח מצביע גם על מגמה רחבה יותר באירופה: לראשונה, יותר מדינות ירדו בציון הכולל מאשר עלו. הסיבות המרכזיות הן שחיקה במחירי הטבק על רקע האינפלציה ופרצות רגולטוריות סביב מוצרי טבק חדשים, בעיקר מוצרי טבק בחימום. במדינות שבהן מוצרי טבק בחימום לא הוסדרו כמו סיגריות, למשל בתחום איסור העישון במקומות ציבוריים או איסור הפרסום, נרשמו ירידות חדות יותר בדירוג. רומניה, איטליה וצ'כיה מוזכרות בדו"ח כדוגמאות למדינות שנפגעו במיוחד מהפער הזה.
בראש המדד ניצבת אירלנד עם 80 נקודות מתוך 100, ואחריה בריטניה עם 78 נקודות, הולנד עם 76 וצרפת עם 73. אירלנד נהנית ממדיניות מקיפה: מחירי סיגריות גבוהים, איסור עישון נרחב במקומות ציבוריים, איסורי פרסום משמעותיים ורגולציה מחמירה על מוצרי טבק בחימום. בתחתית המדד נמצאות בוסניה והרצגובינה עם 20 נקודות ושווייץ עם 33 נקודות בלבד.
שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, אמרה בעקבות ממצאי המדד: "הדוח האירופי מצביע על כך שמדינות שהותירו פרצות רגולטוריות למוצרי עישון חדשים איבדו מכוח מדיניות בקרת הטבק שלהן. ישראל אמנם צמצמה חלק מהפערים הרגולטוריים, אך במקביל נשחקה האפקטיביות של מדיניות המחירים והמיסוי, אחד הכלים היעילים ביותר לצמצום עישון ולהגנה על בני נוער וצעירים. כאשר המחירים אינם מדביקים את האינפלציה ואת השינויים בכוח הקנייה, מוצרי הטבק והניקוטין הופכים נגישים יותר וההשפעה הבריאותית של מדיניות המס נפגעת לאורך זמן".
מבחינת בריאות הציבור, המשמעות המרכזית ברורה: דירוג גבוה יותר אינו מבטיח שמדיניות העישון יעילה דיה. ישראל יכולה להציג התקדמות באריזות אחידות, באזהרות גרפיות ובסיוע לגמילה, אבל אם מוצרי העישון נעשים נגישים יותר מבחינה כלכלית, חלק גדול מהמאמץ נשחק. הדו"ח האירופי מציב בפני ישראל אתגר כפול: לסגור פרצות רגולטוריות במוצרי ניקוטין חדשים, ולוודא שמדיניות המסים לא נשחקת בכל שנה מחדש מול האינפלציה.
עישון נחשב עדיין אחד מגורמי התחלואה והתמותה המרכזיים הניתנים למניעה. הוא קשור לסרטן ריאות, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סיבוכי היריון, פגיעה בפוריות, סוכרת ומחלות כלי דם היקפיים. גם חשיפה לעישון כפוי מעלה סיכון למחלות נשימה, דלקות אוזניים ואסתמה בילדים, ולמחלות לב וכלי דם במבוגרים.
החשש הגדול במיוחד נוגע לבני נוער. מחקרים רבים מראים שצעירים רגישים יותר לשינויים במחיר, ולכן מחיר גבוה יכול לעכב או למנוע התחלת עישון. כשמוצרי טבק וניקוטין הופכים זמינים וזולים יחסית, בעיקר לצד שיווק אגרסיבי של מוצרים חדשים, גדל הסיכון להתמכרות מוקדמת לניקוטין, לעיתים עוד לפני שהנער או הנערה מבינים את עומק התלות שנוצרה.
התרעות פיקוד העורף