בזמן יניקה או שתייה מבקבוק חלק מהתינוקות בולעים אוויר. האוויר הזה יכול להצטבר בקיבה, לגרום לתחושת מלאות, אי נוחות, פליטות או בכי. אצל תינוקות כאלה הפסקה קצרה באמצע הארוחה או בסופה, החזקה זקופה וטפיחות עדינות, עשויות לעזור. מנגד, תינוק שיונק רגוע, אוכל בקצב טוב, לא מתפתל, לא פולט הרבה ונרדם בנוחות, לא חייב לעבור טקס ארוך של גרעפס.
גם סוג ההאכלה משפיע. תינוקות יונקים עשויים לבלוע פחות אוויר מתינוקות שמקבלים בקבוק, אבל זה לא כלל מוחלט. פטמה עם זרימה מהירה מדי, תנוחת האכלה לא טובה או בקבוק שמוחזק בזווית לא מתאימה עלולים לגרום לבליעת אוויר. לכן לפעמים הפתרון אינו עוד טפיחות, אלא התאמה של הפטמה, האטת קצב ההאכלה והפסקות קצרות.
חשוב להבדיל בין גרעפס לטיפול בפליטות. תינוקות רבים פולטים גם אחרי גרעפס מושלם. הפליטה נובעת ממבנה מערכת העיכול בגיל הצעיר, מנפח קטן של קיבה ומסוגר ושטי שעדיין מבשיל. לכן אין לצפות שגרעפס ימנע כל פליטה. הוא יכול להקל על אי נוחות, אבל הוא לא "סוגר" את הקיבה.
בתינוק שמקבל בקבוק אפשר לעצור פעם אחת באמצע הארוחה, להחזיק זקוף כמה דקות, ואז להמשיך. בסוף הארוחה אפשר להחזיק אותו על הכתף או בישיבה נתמכת, תוך תמיכה בראש ובצוואר. אין צורך בטפיחות חזקות. טפיחה עדינה או עיסוי קל בגב מספיקים.
אם אחרי כמה דקות לא יצא גרעפס והתינוק רגוע, אפשר להניח לו. אין צורך להעיר תינוק שנרדם רק כדי להוציא גרעפס. אם הוא מתעורר, מתפתל או נראה לא נוח, אפשר להרים שוב ולנסות. הורות טובה לא נמדדת במספר הגרעפסים.