המחקר שפורסם השבוע בכתב העת המדעי Nature Metabolism, נערך בידי חוקרים מאוניברסיטת פלורידה ושילב ניתוח של רשומות רפואיות, בדיקות מתקדמות של רקמות מוח אנושיות וניסויים בעכברים שהונדסו לפתח מאפיינים של מחלת אלצהיימר.
גלוקוזאמין הוא חומר המיוצר באופן טבעי בגוף ומשמש לבניית מרכיבים בסחוס וברקמות חיבור. תוספי גלוקוזאמין מיוצרים לעיתים משריונות של רכיכות ולעיתים מתירס, ונמכרים בדרך כלל כטבליות או כמוסות. רבים נוטלים אותם לטיפול בכאבי ברכיים, שחיקת סחוס ודלקת מפרקים ניוונית, למרות שמחקרים קודמים הציגו תוצאות מעורבות באשר ליעילותם.
בשל השימוש הנרחב בתוסף בקרב מבוגרים, ביקשו החוקרים לבדוק אם הוא עשוי להשפיע על התפתחות מחלות ניווניות של המוח. הם ניתחו באמצעות מערכות בינה מלאכותית רשומות רפואיות אנונימיות שנאספו במערכת הבריאות של אוניברסיטת פלורידה בין השנים 2012 ל-2024.
בסך הכול זוהו 1,896 חולי דמנציה ו-2,750 מטופלים עם ירידה קוגניטיבית קלה שדיווחו על שימוש בגלוקוזאמין. משתמשי התוסף היוו כ-8% מכל אחת מהקבוצות. לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון משתנים כמו גיל, מין ומאפיינים דמוגרפיים, נמצא ששימוש בגלוקוזאמין היה קשור לעלייה של 25% בסבירות שמטופל עם ירידה קוגניטיבית קלה יאובחן בהמשך עם דמנציה.
החוקרים ניסו להבין גם את המנגנון האפשרי שמאחורי הקשר. הם התמקדו בתהליך המכונה גליקוזילציה, שבמסגרתו מולקולות סוכר מתחברות לחלבונים ומשפיעות על המבנה שלהם, תנועתם בתוך התא ופעילותם. התהליך חיוני לתפקוד תקין של הגוף והמוח, אבל רמות גבוהות מדי של הצמדת סוכרים לחלבונים עלולות לשבש מערכות תאיות.
בדיקות שנערכו בדגימות מוח של חולי אלצהיימר הראו עלייה ניכרת בכמות מבני הסוכר שהוצמדו לחלבונים, בהשוואה לדגימות מאנשים ללא המחלה. העלייה הייתה בולטת במיוחד בחומר האפור והתחזקה ככל שהמחלה הייתה מתקדמת יותר.
גלוקוזאמין מסוגל לעבור את מחסום הדם מוח, מערכת כלי הדם שמגינה על המוח ומגבילה מעבר של חומרים אליו. לאחר הגעתו למוח, החומר עשוי להשתלב במסלולים האחראים לייצור מבני הסוכר המחוברים לחלבונים. החוקרים משערים שבמוח שכבר סובל מאלצהיימר, מערכת זו פעילה יתר על המידה, ותוספת גלוקוזאמין עלולה להגביר את השיבוש.
בניסויים בעכברים נמצא שמתן גלוקוזאמין הגביר את הצמדת מולקולות הסוכר לחלבונים והחמיר פגיעה בזיכרון החברתי, היכולת לזהות ולזכור עכברים אחרים. כשצוות המחקר הפחית באופן גנטי או כימי את פעילות המסלול, תפקוד הזיכרון של העכברים השתפר. בעכברים בריאים שלא נשאו מאפיינים של אלצהיימר, גלוקוזאמין לא גרם לאותה פגיעה, עובדה המחזקת את האפשרות שהסיכון קשור בעיקר למוח שכבר מצוי בתהליך ניווני.
עם זאת, החוקרים מסתייגים מקביעה חד משמעית. החלק האנושי במחקר היה רטרוספקטיבי והתבסס על רשומות רפואיות ודיווח על שימוש בתוסף. מחקר מסוג זה מסוגל לזהות קשר סטטיסטי, אבל לא להוכיח שהגלוקוזאמין הוא שגרם להחמרה. ייתכן שמשתמשי התוסף היו שונים מהמטופלים האחרים גם במצבם הבריאותי, ברמת הפעילות הגופנית, במחלות הרקע או בתרופות שנטלו.
גם המינון המדויק, משך השימוש, תדירות הנטילה וסוג תכשיר הגלוקוזאמין לא היו בהכרח אחידים. החוקרים לא הוכיחו שכל אדם הנוטל את התוסף נמצא בסיכון מוגבר, ולא נמצא במחקר שהגלוקוזאמין גורם להתפתחות אלצהיימר אצל אנשים בריאים.
הממצאים גם שונים מחלק מהמחקרים הקודמים. מחקר רחב שהתבסס על נתוני הבנק הביולוגי הבריטי ועקב אחר יותר מ-214 אלף בני 60 ומעלה לא מצא עלייה בסיכון לאלצהיימר בקרב משתמשים קבועים בגלוקוזאמין. באותו מחקר נמצא דווקא קשר לסיכון נמוך יותר לדמנציה שמקורה בכלי הדם. ההבדל עשוי לנבוע מכך שהמחקר החדש התמקד בעיקר באנשים שכבר אובחנו עם ירידה קוגניטיבית או דמנציה, ולא באוכלוסייה בריאה בתחילת המעקב.
בשלב זה החוקרים לא פרסמו המלצה גורפת לכלל הציבור להפסיק את התוסף. עם זאת, הם קוראים לביצוע ניסוי קליני אקראי וכפול סמיות שיבחן באופן ישיר אם נטילת גלוקוזאמין משפיעה על קצב הירידה הקוגניטיבית אצל חולי אלצהיימר ואנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה.
מטופלים הסובלים מירידה בזיכרון, ירידה קוגניטיבית קלה או דמנציה ונוטלים גלוקוזאמין מתבקשים לא להפסיק טיפול על דעת עצמם, אלא לעבור עם הרופא או הרוקח על רשימת התרופות והתוספים. גלוקוזאמין הוא תוסף הנמכר ללא מרשם, אבל גם חומרים המוגדרים כתוספי תזונה עשויים להשפיע על מסלולים ביולוגיים, ליצור תגובות בין תרופתיות או להיות משמעותיים במחלות מסוימות.