מחקר חדש שפורסם השבוע במגזין הבריאות neuro science news מציג קשר בין דפוסי התזונה בשנים הראשונות לחיים לבין התפתחות המוח, היכולות הקוגניטיביות וההישגים הלימודיים בגילאי 8 עד 19. המחקר, שמבוסס על סקירה וניתוח של נתונים מ‑73 מחקרים, מצא כי חוסרים תזונתיים בתקופת הילדות המוקדמת, ובמיוחד בתקופת הינקות, עלולים להותיר השפעות ארוכות טווח ולהפחית את האינטליגנציה בגיל ההתבגרות.
המחקר כלל 48 ניסויים מבוקרים ו‑25 מחקרי מעקב ארוכי טווח. צוות החוקרים בחן את הקשרים בין תזונה מוקדמת לבין יכולות קוגניטיביות בבגרות המוקדמת של הנערים והנערות. הממצאים מצביעים על קשר מתמשך בין דפוסי תזונה לקויים בתקופת הינקות לבין נתוני אינטליגנציה נמוכים שנים אחר כך, גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים חיצוניים שעשויים להשפיע.
המחקר מציין כי ההשפעה של תזונה מוקדמת ניכרת במיוחד כאשר היא נמדדת באמצעות מדדים של אינטליגנציה, יכולת פתרון בעיות וזיכרון. פרופסור יאנג מוסיפה: "הממצאים ברורים: תזונה טובה בתינוקות היא לא רק בריאות פיזית, אלא גם השקעה בהתפתחות המוח העתידית. החסרים התזונתיים הראשוניים מותירים חותם שנמשך שנים".
הסקירה גם מציינת כי בעוד גיל ההתבגרות הוא שלב נוסף של פלסטיות מוחית – עם שינויים מבניים ותפקודיים שנובעים מהורמונים והתבגרות – ההשפעה של התזונה בשלב זה על המדדים הקוגניטיביים עדיין לא ברורה. הממצאים המובהקים ביותר נמצאו דווקא עבור התזונה בתינוקות, מה שמצביע על כך שהשנים הראשונות הן קריטיות ביותר להתפתחות המוח.
לסיכום, המחקר ממחיש בצורה ברורה את החשיבות של תזונה מוקדמת ואיכותית. חסרים ברכיבים חיוניים במהלך שנתיים–שלוש הראשונות לחיים, כולל ברזל, יוד, כולין, ויטמין D ושומנים חיוניים, קשורים לירידה במדדים הקוגניטיביים שנים לאחר מכן. הממצאים מצביעים על הצורך בתזונה עשירה ומאוזנת כבר בתקופת הינקות, על מנת להבטיח בסיס בריא לפיתוח אינטליגנציה, פתרון בעיות וזיכרון בגיל ההתבגרות.
פרופסור יאנג מסכמת: "חשוב להבין שהשפעת התזונה אינה מסתכמת רק בשנים הראשונות. אם נוכל לבסס מחקרים טובים יותר, נוכל לקבוע האם גיל ההתבגרות מהווה חלון שני להזדמנות תזונתית למוח המתפתח, ולא להסתמך על הנחות בלבד".
התרעות פיקוד העורף